דחוף, עכשיו!

מחבר: 

דחוף, עכשיו!

כולם יודעים שהעולם נהיה שטוח, שאנחנו חיים בכפר גלובלי, שהשוק הולך ונעשה תחרותי, שחברות בעלות מוניטין קורסות, שמתח הרווחים שלנו קטֵן. ברור שעלינו להילחם על כל לקוח, להימנע מעיכובים בלוח הזמנים, לשמור על הציוד ולנצל את חומרי הגלם ביעילות. אז למה זה לא קורה? כיצד נסביר את העובדה שלא הצלחנו ליצר את השינוי בתפיסה ובהתנהגויות של יחידות המטה מול יחידות הקו?

נשמע מוכר? אתה לא לבד. כמעט בכל ארגון נשאלות השאלות הללו. מדוע לא קורה השינוי בתפיסה? ובהתנהגות? מדוע מתנגדים רב בני האדם למעבר ממצב ודאי (גם אם לא מושלם), למצב עמום (גם אם בעל פוטנציאל)?

ג'ון קוטר, מאוניברסיטת הרוורד, ואחד הכותבים המצוטטים ביותר בכתבי העת הניהוליים בעשור האחרון, מציע הסבר אפשרי לתופעה זו: אולי השינוי פשוט לא נתפס כדחוף בקרב אלה השותפים לביצוע. בספרו החדש Creating a Sense of Urgency (יצירת תחושת דחיפות) אשר יצא בימים אלו למדפים (בארה"ב), שם קוטר זרקור על החשיבות הקרדינלית של יצירת תחושת דחיפות אצל מושאי השינוי. רק כאשר אנו מבינים, באופן מוחשי, מה עתיד להתרחש אם לא נבצע את השינוי, נוכל לנקוט בפעולות התנהגותיות המקדמות אותו. אחרת, הכוחות הבולמים מנצחים את אילו המניעים והדוחפים. ולשינוי, הרי, תמיד יש כוחות בולמים, המושכים להישאר באזור המוכר.

להלן מספר עצות אשר יסייעו לך לייצר תחושת דחיפות כלפי שינוי שהינך רוצה להוביל.

שאל את עצמך האם השינוי אכן דרוש? זו שאלה שאין להקל בה ראש. לעיתים מגלים, מאוחר מדי, שהמצב הקודם היה עדיף, ושהשינוי יצר תופעות לואי חדשות.

הגדר לעצמך, כדי שתוכל להציג לאחרים, מהי מטרת השינוי שהינך רוצה להוביל. שינוי הוא מוצר לא מוחשי שיש למכור. כל איש מכירות טוב יודע שעל מנת למכור מוצר בהצלחה עליו להכיר היטב את המוצר, את יתרונותיו ואת מגבלותיו.

חשוב על מתנגדים אפשריים ועל האופן בו תתמודד איתם. אתה אמנם מתלהב מן השינוי ורווחיו הפוטנציאלים, שכן אתה רואה את התמונה השלמה ממרומי מעמדך, אך האם כולם איתך? חשוב, מי עלול להתנגד לשינוי? שינוי טכנולוגי, למשל, עלול להיתפס כמאיים בקרב חלק מן האנשים הנדרשים לבצעו. הכרתי נותן שירות שסרב להפנות לקוחות לאתר האינטרנט של החברה מחשש שתפקידו יהיה מיותר. לעומת זאת, הוא לא ידע (כי לא נאמר לו) מה עלול לקרות לו ולחברה אם הוא לא ישתף פעולה עם האסטרטגיה שנבחרה. יש לספק את כל הכלים (הרגשיים והמקצועיים) אשר יסייעו למושאי השינוי להיות מוכנים להתנסות בו. לרוב קיימת הערכה שגויה לגבי הקושי האמיתי של אנשים לנוע אל מחוץ לאזור הנוחות, ולהרגלים הישנים.

המחש באמצעות דוגמאות חיות כיצד נראית המציאות הנוכחית. צוות במפעל יצור נדרש להוביל תהליך של שיפור סביבת העבודה. הצוות צילם אזורים רבים במתחם שהיוו מפגע תברואתי ואסטטי, וכך הגביר את המודעות לצורך לשמור על הגיינה. תשדיר החסכון במים ממחיש את ההתיבשות הלכה למעשה, בגדר "מה יקרה אם לא נשנה את הרגלנו", ובכך ממשיג את הדחיפות (ולא רק החשיבות) שנחסוך במים. כי כל עוד המים זורמים, מדוע שנשנה את המצב הקיים?

 

ד"ר יעל אלרז שפירא

מרצה בתכנית מנהיגות: כלים יישומיים למובילות עסקית בלהב 
פסיכולוגית ויועצת ארגונית, בעלת ניסיון עשיר בייעוץ לארגונים מקומיים ובינלאומיים מובילים בעיקר בבנייה ובהנחייה של תכניות לפיתוח מנהלים ובייעוץ אישי למנהלים בדרגות שונות