ההפתעה של העסקים המשפחתיים

ההפתעה של העסקים המשפחתיים

פתיחת מחזור נוסף של התכנית הייחודית "עסק משפחתי: אתגרים וכלים להצלחה" היא סיבה לשיחה עם פרופ' דן וייס וד"ר נאווה מיכאל-צברי, מנהלי התכנית, המנהלים גם את מרכז רעיה שטראוס לחקר עסקים משפחתיים בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב. בין הגילויים: חלק גדול מהחברות הגדולות בארץ ובעולם הן חברות משפחתיות, והן מאופיינות ביציבות גדולה יותר, במינוף נמוך יותר ובתכנון לטווח ארוך. פורסם לראשונה בדה-מרקר

אחת התופעות השנויות ביותר במחלוקת בכל הקשור בניהול חברות כמו גם בשירות הציבורי הוא העסקת מקורבים. מושג זה הפך לשם נרדף לחוסר מקצועיות, לביזבוז משאבים ואף לשחיתות. אל מול הדעה הרווחת הזו, שיש לה לא מעט סימוכין במציאות, עומדים שני מחקרים שנעשו בתחילת שנות ה-2000, אשר עוסקים בנושא עסקים משפחתיים, קרי עסקים שנמצאים בבעלות ובניהול של בני משפחה אחת. 
מדובר בשני מחקרים שנעשו בתחום המימון, האחד בשנת 2003 והשני בשנת 2006, אשר בחנו (בהתאמה) את החברות ברשימת הפורצ'ן 1000 וה-S&P 500. בשני המחקרים התברר כי כ-40% מכלל החברות באותן הרשימות הן חברות הנמצאות בבעלות משפחתית. 
מחקרים אלו חשפו גם נתון מפתיע נוסף – אותן החברות מפגינות ביצועים פיננסיים טובים יותר בהשוואה לחברות לא משפחתיות. 
הממצאים של שני המחקרים הללו סותרים את כל מה שמקובל לחשוב על הנושא והניע חוקרים רבים מדיסציפלינות שונות לחקור את תחום העסקים המשפחתיים, במטרה לברר כיצד הדבר יכול להתרחש ומהם הגורמים לכך. בין החוקרים נמצאים פרופ' דן וייס וד"ר נאוה מיכאל צברי, המקימים והמנהלים של מרכז רעיה שטראוס לחקר עסקים משפחתיים בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב. 
בלהב פיתוח מנהלים, הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל-אביב יפתח בימים הקרובים מחזור נוסף של התכנית הראשונה והיחידה מסוגה בארץ המיועדת לקהל הרחב: "עסק משפחתי: אתגרים וכלים להצלחה". התכנית תעסוק באתגרים העומדים בפני עסקים משפחתיים כמו גם ביתרונות הגלומים בניהול של עסקים אלו ובעבודה בהם. סיבה מצויינת לשיחה על הנושא.

רואים ומחליטים לטווח הארוך 
"עסקים משפחתיים זו דיסציפלינה המעניינת הרבה מאוד חוקרים", מספר פרופ' וייס, "ומדובר בדיסציפלינה חדשה בעולם האקדמיה. עובדה זו היא מעט מוזרה, משום שעסקים משפחתיים קיימים משחר ההיסטוריה. אך ההפרדה בין עסקים משפחתיים לבין עסקים לא משפחתיים והקשר בין עסק לבין משפחה הם די חדשים בעולם האקדמיה, ואנו עוסקים בכך מזויות שונות. המטרה של המחקרים ושל הקורסים שאנו מקיימים במרכז היא לספק כלים למנהלים, לעובדים ולבעלים של עסקים משפחתיים לנהל ולעבוד טוב יותר". 
כאשר התחילו השניים בפעילות בנושא העסקים המשפחתיים בפקולטה לניהול לפני מספר שנים, הם הוסיפו קורס לתלמידי MBA בנושא עסקים משפחתיים, קורס בחירה שהפך להיות מבוקש, במיוחד בקרב מנהלים בחברות משפחתיות, הילדים של בעלי עסקים משפחתיים ובני/בנות הזוג של אותם הילדים. במהלך השנים ערך פרופ' וייס מחקר דומה לאלו שנעשו בתחילת שנות ה-2000, תוך שהוא בוחן את החברות הציבוריות הנסחרות בבורסה בתל אביב. "למעלה ממחצית החברות בבורסה בתל אביב הן בבעלות משפחתית והביצועים שלהן אכן יותר טובים בהשוואה לאחרות", הוא מספר על תוצאות המחקר. "הממצאים הללו הם בבחינת חידה, מכיוון שמקובל לחשוב שכדי להשיג תשואה יותר גדולה צריך לקחת יותר סיכונים, אבל חברות משפחתיות לוקחות פחות סיכונים והן פחות ממונפות בהשוואה לחברות שאינן בשליטת משפחות. זה העלה עוד יותר את השאלה מדוע זה כך". 
ד"ר מיכאל-צברי: "הסיבה לעודף הביצועים הזה מוסבר בכמה אופנים מאחר ואין תשובה אחת המסבירה את כל המציאות. אחת התשובות היא שבעסקים משפחתיים התכנון הוא לטווח ארוך, לעיתים עשרות שנים קדימה, בשונה ממה שמקובל בעולם התאגידי שהוא אינו משפחתי, שם מסתכלים על הרבעון הקרוב, השנה הקרובה או לכל היותר על משך הכהונה הצפויה של המנכ"ל. בעסקים משפחתיים יש רצון לא רק שהעסק יצליח אלא שהוא ימשיך לדורות הבאים, והדבר מכתיב צורה אחרת של ניהול נכסים. הם פחות ממונפים, כאמור, ופחות אוהבים לגייס חוב, והם גם פחות מוותרים על שליטה. 
"כל זה אומר שגם מערכות היחסים שלהם עם הספקים, הלקוחות, הסביבה המיידית והעובדים השכירים, הן ארוכות טווח. זאת בשונה מהעולם התאגידי, המסתכל על מערכות היחסים בעין הרבה יותר כלכלית וקצרת טווח".
מחקר זה נעשה על פני מספר שנים, בהן שנת 2008 והמשבר הכלכלי העולמי שהתרחש בשנה זו ובשנים לאחר מכן. המחקר של פרופ' וייס תמך בתוצאות מחקרים דומים שנעשו בעולם – החברות המשפחתיות פחות נפגעו מהמשבר והן יצאו ממנו טוב יותר ומהר יותר. כל זה בזכות תכנון לטווח ארוך ולקיחה מופחתת של סיכונים. 
הסיכונים הנלקחים בחברות משפחתיות הם לא רק נמוכים יותר – הם גם נלקחים מסיבות שונות ומביאים להחלטות אחרות. "משפחה שהיא הבעלים של עסק משפחתי רוצה לא רק תועלת כלכלית אלא גם תועלת רגשית, ולכן היא בוחנת האם במהלך המסוים יש פוטנציאל לפגיעה גם בבעלות הרגשית", מסבירה ד"ר מיכאל-צברי, "ולכן חברות משפחתיות מגיעות פעמים רבות למסקנות עסקיות אחרות. אחת הדוגמאות הבולטות לכך קשורה בכניסה של חברת H&M העולמית לישראל. מדובר בחברה עולמית שנמצאת בבעלות של משפחה משבדיה, ומי שנבחרה להיות הזכיין בישראל היתה משפחת חורש, משפחה שיש לה עסק משפחתי בתחום הרכב ולא היתה לה שום נגיעה לאופנה עד אותו זמן. ל- H&Mהיה יותר חשוב – וזה נאמר על ידם בתקשורת – למצוא זכיין מקומי שהתרבות הארגונית שלו ומערכת השיקולים שלו היא של עסק משפחתי, כלומר שההחלטות אינן מסתמכות רק על הפן הכלכלי. לכן הם בחרו בעסק משפחתי, למרות שלא היה למשפחת חורש ניסיון באופנה עד אז". 

יוצרים אוירה של משפחה
ד"ר מיכאל-צברי חוקרת במקביל את תחום מערכות היחסים בעסקים משפחתיים, בעיקר את מערכות היחסים עם העובדים והמנהלים באותן החברות, אשר אינם מגיעים ממשפחת הבעלים. גם בתחום זה, היא מספרת, הדינמיקה שונה בהשוואה לחברות לא משפחתיות. "בחברות אלו נוצרת סביבת תעסוקה שונה עבור העובדים שאינן מהמשפחה, והיא מבוססת על ותק ארוך מאוד. בחברות אלו אדם העובד בחברה חמש שנים עדיין נחשב לעובד חדש, ישנה נאמנות ארוכת טווח והרבה פעמים נוצרת באותן חברות 'אוירת משפחה', כך מתארים פעמים רבות אותם העובדים. אוירה זו מגבירה את המחויבות והנאמנות לחברה". 
לשם המחשה היא מספרת על ישראל לנדסברג מחברת סנו, שהרצה באחד הקורסים שהם מעבירים במסגרת המרכז. "הוא סיפר שכאשר יש עובד בחברה שנקלע לצרות, לרוב עקב מחלה, החברה תומכת בו כספית. מדובר בעובד אחד עד שניים בשנה שהחברה מסייעת להם באופן הזה. זו אינה הלוואה והעובדים אינם מתבקשים להחזיר את הכסף, והם עושים זאת מרצון טוב. מעשה זה מקנה הרגשת ביטחון והערכה רבה כלפי החברה. 
"הניהול בעסקים משפחתיים הוא לרוב פטרנליסטי - מצד אחד עוזרים לך בזמנים של קושי ומצד שני מצפים לנאמנות. בעולם הניהול עוסקים בהתאמה בין העובד לבין ארגון, וההתאמה הזו היא סוג של חוזה פסיכולוגי. המחקרים על עסקים משפחתיים מראים שעובדים בחברות אלו מפגינים נאמנות יותר גדולה והם מרגישים כאילו העסק שלהם. זה נותן יתרון מאוד גדול לאותן חברות".
מאחר ומדובר בהתאמה שאינה מובנת מאליה, בחברות משפחתיות ניתן לראות לא פעם כיצד עובד המתחיל בתפקיד מסויים, עובר לאחר מספר שנים לעבוד בתחום אחר לגמרי באותה החברה. "ההסבר הוא שמבחינת החברה", אומרת ד"ר מיכאל-צברי, "כאשר ישנה התאמה בין החברה לבין העובד, הם יהיו מוכנים להשקיע בללמד אותו תפקיד חדש מאשר לחפש אדם חדש לתפקיד זה. לכן הקריירות בעסקים האלה הן מאוד ארוכות והבעלים מצליחים לקבל מהעובדים שלהם דברים שלא מתרחשים בחברות לא משפחתיות". 
האוירה המשפחתית והדאגה לדורות הבאים היא כאמור אחת הסיבות להצלחה של עסקים משפחתיים, כאמור, אבל זה לא מתאים לכל אחד. "אי אפשר לגייס אליה כל עובד ובוודאי שלא כל מנכ"ל", מבהיר פרופ' וייס. 

הדירקטוריון מסייע במעבר הדורות
בצד המאפיינים הייחודיים וההצלחות המפתיעות של החברות משפחתיות, פעילות עסקית זו טומנת בחובה גם סיכונים. העיקרי שבהם, מסביר פרופ' וייס, קשור במעבר הדורות, אז מתרחשים עיקר הכשלים בחברות משפחתיות. ישראל, מוסיפה ד"ר מיכאל-צברי, היא מדינה צעירה שהרבה מאוד מהעסקים המשפחתיים הפועלים בה הם לפני העברת המושכות בניהול החברות לדור השני או שהן זמן קצר אחרי המעבר הראשון, ולכן הנושא הזה הוא חשוב מאוד בתקופה זו כמו גם בשנים הבאות. 
"מקובל להגיד שכשליש מהחברות המשפחתיות מעבירות את השליטה בחברה לדור הבא בהצלחה", אומרת ד"ר מיכאל-צברי. "כלומר, רוב החברות מתקשות בכך, והן בוחרות כיצד לפעול. הבעלים של כתר פלסטיק, למשל, מכר את החברה ונמנע מתהליך מעבר דורות. לכן הקורס שיפתח בלהב משמעותי לעסקים אלו – קבלת ידע וכלים שיעזרו להם בצמצום הבעיות בתהליך המעבר, ובכך תורמים תרומה משמעותית לנושא הנוגע ישירות הן למשפחות ולחברות שלהן והן לכלכלה הישראלית". 
אחד המחקרים שפרופ' וייס ערך עסק בדירקטוריונים של חברות משפחתיות בהשוואה לאלו של חברות לא משפחתיות, מחקר שחשף מספר תופעות מעניינות. "בדירקטוריונים הללו מספר הנשים הוא גבוה יותר באופן משמעותי, הדירקטורים יותר ותיקים בתפקיד שלהם ויש פחות שינויים, אבל הגיל הממוצע שלהם הוא צעיר יותר, בגלל שבחברה עובדים בני המשפחה הצעירים, המכירים את העסק ואת התחום מגיל צעיר מאוד", הוא מספר. "יש לכך השפעה גדולה על תפקוד הדירקטוריונים, מכיוון שיש להם ראייה וחזון ארוכי טווח. מאחר והם פחות עסוקים בתוצאות הרבעוניות, הם יכולים יותר בקלות לאשר השקעות גדולות שהפירות שלהם יבואו לידי ביטוי בעוד זמן ארוך. בנוסף, הדירקטורים, בעיקר אלו שהם ממשפחת הבעלים, הם לרוב בעלי הכרות עמוקה וארוכת שנים עם התעשייה, ולכן הם פחות נסמכים על מומחים חיצוניים". 
"הדירקטוריונים בחברות פרטיות מסייעים להוריד סיכונים בתהליכי מעבר דורות", מוסיף פרופ' וייס, "כי יש דירקטור המקובל על המשפחה, שהוא בר סמכא, המאזן לחצים שונים שנוצרים בתהליכים אלו. זה תפקיד מאוד חשוב בחברות משפחתיות וזו הסיבה שרבות מהן מקימות דירקטוריונים, לרוב קטנים המונים מספר מצומצם של בעלי תפקידים. 
"הקמה של דירקטוריון זו החלטה מאוד משמעותית ויש לכך הרבה יתרונות עבור עסקים משפחתיים, ולכן זה אחד הכלים שאנו עוסקים בהם בקורס החדש". 

מגבירים את היציבות וההצלחה
אחד הדברים המעניינים בכל הקשור לחברות משפחתיות, אומרת ד"ר מיכאל-צברי , הוא שגם בני המשפחה עצמם אינם יודעים מה מייחד את החברה שלהם. "הרבה פעמים המשפחות לא יודעות שיש משהו מיוחד בעסק המשפחתי שלהן. בקורס הייחודי הזה זו תהיה הפעם הראשונה שהמשתתפים, כולם כאמור מחברות משפחתיות, ילמדו נושאים חשובים כמו מה מאפיין את הדור הראשון של הבעלים, מה מאפיין את 30-40 השנים בהן הוא עובד בעסק, איזה ארגון הוא בונה, מה מאפיין את העסק ומה מאפיין את המשפחה. המשתתפים שומעים בפעם הראשונה מחקרים, עדויות, סיפורים ודוגמאות מהארץ ומהעולם, ממחקר ומהפעילות בשטח, על כל התופעות האלה, שבחלק גדול מהמקרים מאפיינות גם אותם". 
"אתמול סיימתי ללמד קורס לסטודנטים בפקולטה", מוסיפה ד"ר מיכאל-צברי, "וניגש אלי אחד המשתתפים שהוא דור שלישי בעסק משפחתי. הוא לומד תחום אחר אבל הוא נכנס לקורס כי הוא רצה לשמוע על עסקים משפחתיים. הוא אמר לי שזה היה כאילו שמתי מולו מראה, והוא ראה בה כל מיני תופעות שמתרחשות בחברה, שהוא חשב שהן יחודיות רק למשפחה שלו. 
"החשיבות של הלמידה הזו היא שהידע הזה מאפשר לקבל החלטות בצורה יותר מושכלת. ברגע שמבינים שצריך לתכנן את הפעילות לא רק מבחינה עסקית אלא גם לבחון את הקשר בין הדורות והיחסים בתוך המשפחה וההשפעה שלהם על העסק, זה לא קל לאנשים מסויימים, מאחר ואלו נושאים שלעיתים לא קל לעסוק בהם, כמו מה קורה אם הבעלים של החברה מת בפתאומיות. אבל היתרון של הדבר גדול מאוד, כי כך אפשר לקבל החלטות שיגבירו את היציבות וההצלחה של החברה המשפחתית". 

רוצים לדעת עוד על ניהול עסקים משפחתיים? הירשמו לקורס ניהול העסק המשפחתי בלהב

ידיעון להב