פתח תפריט נגישות
יהלום הפרודוקטיביות למנהלים- חלק א' | ד"ר מיכל אסף קרמר

מנהלים משקיעים משאבים רבים כדי להתחבר לפרודוקטיביות וכן עובדים קשה כדי לייצר אותה בסביבתם הקרובה, בין העובדים שלהם, הקולגות, השותפים וכן בני משפחתם.


באילו צעדים מנהלים יכולים לקדם את הפרודוקטיביות האישית והארגונית עבורם ועבור הארגון ולהרוויח איכות חיים ושגשוג

ההנחה המקובלת היא שפרודוקטיביות היא עסקת חליפין בין הרצונות והצרכים לבין הביצוע הפונקציונלי שלהם. על פי הנחה זו אפשר לדמות אנשים לחיות משא שמבצעות עבודה יומיומית סיזיפית וקשה, אך במקום אוכל מקבלים כסף בתמורה.

האם יתכן שהפרודוקטיביות האישית והארגונית מונעת ממקורות אחרים והנחות אלו שגויות מיסודן? מה היא באמת כוללת ומהו הידע שחסר למנהלים אשר יכול לחברם לפרודוקטיביות משמעותית וארוכת טווח? 

במהלך ליווי והנחיית תכנית לפיתוח מנהלים וארגונים מובילים בתחומם, ובעקבות מחקר מנהלים מקיף ועמוק שבצעתי לפצוח חידת הפרודוקטיביות האישית והארגונית בימנו, מחקר ה-70 (אסף-קרמר, 2018), פיתחתי שתי מתנות אמתיות שמקדמות מנהלים ומנהיגים – 'שפת הפרודוקטיביות' ו 'יהלום הפרודוקטיביות' שעומד בליבה, אשר מציגים מענה עכשווי חדשני לאתגרים ולשאלות הקיימים. 

במאמר זה יוצגו הפערים הבוערים שעלו מהשטח בנושא המשמעותי של פרודוקטיביות אישית וארגונית, אסביר ואבחן את הצורות והפנים הרבות שבה, כיצד היא פועלת ובאילו צעדים מנהלים יכולים לקדם אותה עבורם ועבור הארגון ולהרוויח איכות חיים ושגשוג. 

מילון וובסטר המקוון מגדיר פרודוקטיביות כאחת מהפעולות הבאות:

1."ליצור איכות או כוח של ייצור; להניב תוצאות; כמו לדוגמא: אדמה פרודוקטיבית; ארגונים יצרניים; עבודה יצרנית, אשר מגדילה את מספר או כמות של מוצרים…

2."לייצר או להיות מסוגל לייצר, במידה רבה; פורה; רווחית."

3. "להוות הוויה ולגרום קיום; רוח פרודוקטיבית של הישגים הרואיים. כמו להדליק אש עם הפרודוקטיביות שלך…"להפוך אצילות לעקרון של סגולה."

כבר בעיון ראשוני בהגדרה זו אפשר לראות מורכבות המרמזת על מספר רמות אפשריות המבטאות התייחסות פונקציונלית של עשיה וייצור, תאורטית של פריון עתידי ואנרגטית כזאת שמדברת על 'להדליק אש'..

חוקרים מדברים על פרודוקטיביות:

סטיבן קובי (2017), מומחה עולמי לפרודוקטיביות בפיתוח מנהלים מציג בספריו שלושה דורות קיימים של פרודוקטיביות שלצדה יצרנות והישגים. אולם מדגיש כי נדרשת בימנו אלטרנטיבה ל'דור רביעי' מפותח יותר וכך כותב: "דבר אחד ודאי: אם נמשיך לעשות מה שאנו עושים, נמשיך ונקבל את מה שאנו מקבלים. אם היה בידי ניהול הזמן בלבד כדי להיות מענה, הרי ששפעת הרעיונות הטובים היתה כבר פועלת את פעולתה. אבל אנחנו מוצאים שסיכוייו של מי שעבר הכשרה בניהול זמן בלבד להיות מוטרד בשאלות של איכות חיים שווים לסיכוייו של מי שלא עבר הכשרה כלל (עמ' 36).

וכך מתוך הצורך וצו השעה שלנו כיום בתפישה רבולוציונית שתקדם מנהלים אל מעבר לניהול זמן כי אם לכיוון הנהגת החיים ולכיוון יצירת דור המושתת על פרדיגמות שיביאו ליצירת תוצאות של איכות חיים, החלטתי לשלב תוך עבודתי את המסע המחקרי אליו יצאתי 'מחקר ה70'.

על מחקר ה70:

במחקר ה-70 בחנתי את פרודוקטיביות בניהול באמצעות ניתוח עמדותיהם ותפיסותיהם של 70 מנהלים מצליחים בתחומם מתחומים שונים ומגזרים שונים, תוך כדי עבודתי בפיתוח מנהיגות בחברות וארגונים כמו צה"ל, קמפוסים רפואיים וחברות עסקיות. המחקר שמר על עקרון הייצוג ההולם של האוכלוסיות השונות, ובוצע על ידי ראיונות נרטיביים בכוונה לאפשר שתוף פעולה וכנות. בשלב הבא של המחקר, הראיונות נותחו באמצעות תכנת האנלייזר ונגזרו המסקנות והתובנות.

למה אתה מתכוון בפרודוקטיביות? מהו המתכון המנצח מהו עקב אכילס של העניין, והאם ישנם טיפים יישומיים?… שאלות שנשאלו המנהלים המרואיינים, והסיפורים והדוגמאות שהתקבלו היו שונים מן הסתם, הן מסיבה הקשורה לעולמות תוכן שונים והקשר שונה והן כתוצאה טיפוסי אישיות שונים. אולם בניתוח הראיונות מצאתי מספר חוטים מקשרים משמעותיים בין המנהלים, על רקע מגזרי, מגדרי ותרבותי, אשר מחדשים לנו לגבי התפישות והמגמות הדומיננטיות הנהוגות.

שפת הפרודוקטיביות בעשרה צעדים: את התשובות שהתקבלו במחקר ה-70 צרפתי לתובנות משמעותיות שלי וכן למחקרים שבצעו מומחים עולמיים בתחום. כך למעשה התגבש יהלום הפרודוקטיביות Productivity Diamond מודל יישומי שממקד את האתגרים הבוערים בניהול ומנהיגות כיום, וכך למעשה התפתחה 'שפת הפרודוקטיביות' MPL (Managers Productivity Language)- אסטרטגיה חדשנית שכוללת פרקטיקה יישומית ומוטמעת דרך סדנאות והרצאות בחברות וארגונים מובילים בארץ וזוכה לפרסום אקדמי ומקצועי נרחב במוסדות גבוהים בעולם .

המאמר נכתב על ידי ד"ר מיכל אסף קרמר

מפתחת מנהיגות פרודוקטיבית אישית וארגונית בחברות וארגונים מובילים בארץ ובעולם באמצעות הנגשת תפישה וידע מתקדמים והטמעת כלים ומיומנויות חדשניות.


מאמרים מאת ד"ר מיכל אסף קרמר