הבינה המלאכותית הולכת וכובשת את העולם. יש הרואים בה תקווה לשיפור חיינו, ונתלים בהודעות היוצאות מידי יום ביומו על הישגי הבינה המלאכותית ברפואה, בתחבורה ובתחומים רבים אחרים. יש הרואים את התפתחותה בדאגה וחוששים מהתפתחויות בלתי רצויות, החל מאובדן מקומות עבודה שיוחלפו על ידי מכונות נבונות, וכלה בהגעה אל עידן המכונות בה רובוטים ישלטו ביצורי אנוש.
למעשה, תחום הבינה המלאכותית הוא רק הצעד האחרון (בינתיים) בשורה ארוכה של יישומים, שהביאו את טכנולוגיית המחשבים למצב בו היא הטכנולוגיה הדומיננטית בחיינו. בכך מתגשמת לנגד עינינו "נבואתו" של אלווין טופלר, שטען כבר ב-1970 (בספרו "הלם העתיד"), וביתר שאת ב-1980 (בספרו "הגל השלישי") שאנו נמצאים בעיצומה של מהפיכה חדשה בתולדות האנושות. זו מהפיכה שבמרכזה יעמדו המידע והכלים לעיבודו (דהיינו המחשבים). אלו ישפיעו וישנו לא רק תחום מסוים בחיינו, אלא את הכלכלה והביטחון, ובעקבותיהם את התרבות כולה ולמעשה, את כל תחומי החיים. מהפיכה כזו קרתה רק פעמיים בתולדות האנושות מאז ירדה לעולם המוטציה הקרויה בפינו הומו-סאפיינס (האדם הנבון) לפני כ-250-300 אלף שנה. המהפיכה הראשונה אירעה לפני כ-13 אלף שנה, בעקבות המצאת החקלאות וגרמה לבני אנוש להפסיק לנדוד ממקום למקום כדי לצוד וללקט אוכל. השנייה קרתה לפני כ-250 שנה והיא קרויה בפינו המהפיכה התעשייתית.
לפתח את הכלים שיעזרו ליישומים
כך או כך, ההתפשטות המהירה של יישומי הבינה המלאכותית הביאה להגדלת העניין הציבורי בנושא, וזו הגיעה לשיאים חדשים עם ההכרזה לפני כשנה על ChatGPT3 ושחרור האפליקציה לשימוש אישי. מדובר במכונה (קרי, מחשב) שלמדה את השפה באמצעות "דוגמאות" ולא רק באמצעות מילון וכללי הדקדוק. כל מי ששיחק עם האפליקציה הזו, ואלו שבאו אחריה, יודע כי לא ניתן למעשה להבחין שהתשובות המתקבלות ממנה חוברו בידי מכונה ולא בידי בני אנוש. הטכנולוגיה של ChatGPT מבוססת על מספר טכנולוגיות משנה הנכללות כולן תחת השם בינה מלאכותית: עיבוד השפות הטבעיות במחשב (NLP – Natural Language Processing), למידת מכונה (Machine Learning) ועוד.
פה המקום להזכיר את אחד המחקרים החלוציים שנעשו על ידי חוקרי אוניברסיטת תל אביב, שהשתמשו במה שתואר לעיל כדי ללמד את המכונה (המחשב) להבחין בין סגנונות שונים של שפה והזינו למחשב את ספר ישעיהו. הפלא ופלא, המכונה קבעה, כי הספר נכתב בידי שני אנשים שונים וקלעה בול למסורת יהודית עתיקה.
אוניברסיטת תל אביב הייתה גם אחת המוסדות האקדמיים הראשונים בארץ שהקימו מרכז מיוחד למחקרי בינה מלאכותית ומדע הנתונים (TAD). זאת בשאיפה לחקור לא רק את האלגוריתמים בתחום מדעי המחשב עצמם, אלא גם את הכלים שיעזרו ליישומים בהנדסה, רפואה, כלכלה, מדעי החברה ואפילו, כמו הדוגמה לעיל, של חקר התנ"ך.
בעשור האחרון, בעיקר בעקבות המצאת ה-AI הגנרטיבי, הולכים היישומים ומתרבים בקצב גבוה מאד. כך למשל, בעקבות הטבח של השבעה באוקטובר והרצח הנוראי ביישובי העוטף, נוצר קושי בשיוך חלקי גופות או עצמות (חלקן שרופות) לישות אחת. חוקרי אוניברסיטת תל אביב הצליחו לבנות אלגוריתם של בינה מלאכותית לפתרון בעיה זו.
ואם כבר הזכרנו את המלחמה בעזה, קשה לתאר את ההצלחה הפנומנלית של צה"ל בתמרון הקרקעי, ללא הבנת התפקיד של הבינה המלאכותית בשורה עצומה של יישומים: החל מאלגוריתמים לזיהוי מטרות, דרך סגירת מעגלים (בזמן אמיתי) בין המודיעין ללוחמים בשטח, וכלה אפילו בבניית מערכת בינה מלאכותית העוקבת אחרי נתונים רפואיים, כמויות מזון, מים וכיוצא בזה כדי להתריע מראש על התפתחות משבר הומניטרי בעזה.
הסייבר והבינה המלאכותית הולכים יחדיו
עד לפרוץ הבינה המלאכותי לחיינו, היינו עסוקים בהיבט אחר של חדירת המחשבים לחיינו – היבט הסייבר. מתברר שגם כאן הבינה מלאכותית הולכת ותופסת מקום חשוב. מדינת ישראל הייתה אחת הראשונות בעולם שהפעילה מחשבי בינה מלאכותית כדי לנקות את רשתות התקשורת מווירוסים למיניהם. זאת על ידי לימוד של ההתנהגות הנורמלית של הביטים העוברים מצומת אחת לשנייה בתקשורת וגילוי אנומליות המצביעות על וירוסים.
מתברר שהצד השני מפעיל גם הוא מחשבי בינה מלאכותית עם למידת מכונה. הם לומדים כיצד המחשבים המגינים מזהים אנומליות, במטרה להטעות את ההגנה שלנו. כך, מתברר, הולכים הסייבר והבינה המלאכותית יחדיו. זה גם המקום להזכיר שככל שהבינה המלאכותית תתפוס מקום נרחב יותר בחיינו, כך תגדל תלותנו במחשבים והתקשורת ביניהם, ולכן יגדל הצורך בהגנה עליהם. הגדלת השימוש בבינה מלאכותית תביא איפה להגדלת הצורך באבטחת סייבר.
יתירה מכך, מתברר שבמלחמה צריך להכריע את האויב לא רק בשדה הקרב, אלא גם בשדה ההסברה והתקשורת. הנושא של שימוש במרחב הסייבר, בו משתמשות הרשתות התקשורתיות, כדי להשפיע על דעת הקהל העולמית, הולך ותופס משקל גדול יותר ויותר במלחמות המודרניות. הקלות הבלתי נסבלת בה ניתן להפיץ Fake News ברשתות מחייבת מענה טכנולוגי. מרכזי הסייבר והבינה המלאכותית של אוניברסיטת תל אביב מתייחסים ברצינות רבה לאתגר זה.
זו גם אחת הסיבות לכך שאנו עורכים כל שנה שני כנסים בין-לאומיים גדולים: האחד הוא שבוע הבינה המלאכותית הנערך כל שנה בפברואר, והשני הוא שבוע הסייבר הנערך כל שנה בסוף יוני. ישראל נחשבת כאחת המדינות המובילות בעולם בתחומי הסייבר והבינה המלאכותית, ומיטב המומחים העולמיים לנושאים אלו מגיעים לקמפוס אוניברסיטת תל אביב כדי לדון בהם מדי שנה.
המאמר פורסם לראשונה במגזין דה-מרקר
אולי יעניין אתכם גם לקרוא על קורס בינה עסקית