הדרך לספר החדש שלכם עוברת כיום באינטרנט

הדרך לספר החדש שלכם עוברת כיום באינטרנט

אמן מיוסר הרעב ללחם הפך במרוצת ההיסטוריה לאחד הייצוגים הבולטים ביותר של העוסקים באמנות. במידה מסוימת ייצוג זה היה נכון בהתחשב בהון המצומצם אשר הושקע בתרבות ויותר חשוב מזה – במקורותיו המועטים. בימינו התמונה השתנתה קמעה בעקבות פלטפורמות למימון המונים אשר זוכות להצלחה מרובה ומאפשרות לכל אחד לגייס כסף מהציבור הרחב עבור מיזמיו בתחומי התרבות. האם אכן מדובר במהפכה וכיצד עושים זאת?

שמו של לורנצו דה מדיצ'י, שזכה גם לכינוי לורנצו המפואר, חקוק בדפי ההיסטוריה, בעיקר בקרב שוחרי אמנות והאמנים עצמם, כאחד מהפטרונים הגדולים של התרבות בזמנו ובכלל. האציל האיטלקי, מנהיגה של פירנצה, תמך באינספור אמנים של תקופתו, כדוגמת דה וינצ'י, דונטלו ובוטיצ'לי וקשה לדמיין כיום, בפרספקטיבה של זמן, את פריחתה המחודשת של האמנות בתקופת הרנסאנס ללא המשאבים הרבים שמדיצ'י השקיע בה. במאה ה-15, תקופת חייו של מדיצ'י, התרבות בערי המדינה האיטלקיות מומנה בעיקרה על ידי מצנטים כמוהו, בעלי הון אשר תמכו באמנים, מימנו את הוצאותיהם ואפשרו להם לעסוק באמנות כאוות נפשם. צורה זו של מימון התפתחה כבר ברומא העתיקה ואף המושג עצמו "מצנט" נגזר משמו של גאיוס קילניוס מאיקנס, רומאי עשיר אשר נהג לתמוך כלכלית במשוררים צעירים.

מודל זה של מימון תרבות מתקיים גם בימינו וברבות השנים התווספו אליו מודלים נוספים שעם הזמן הפכו להיות מקובלים וכיום כבר מתייחסים אליהם כדרכי מימון מסורתיות. בין הדרכים הללו ניתן למצוא שיטות מימון כגון מענקים ללא כוונת רווח, מענקים בחסות ממשלתית ומתן חסות על ידי חברות וארגונים. מימון אמנות, אם כן, לא השתנה מהותית במאתיים השנה האחרונות, עד המצאת האינטרנט והכלים החדשים שהרשת הגלובלית העניקה לאמנים, כגון מתן האפשרות לחשיפת יצירותיהם לקהל עצום שלא היה נגיש עבורם קודם לכן. הצד השני של המשוואה אפשר לאותו ציבור לתמוך ישירות באמנים האהובים עליהם ולמעשה להפוך למצנטים בעצמם.

פלטפורמות מימון ההמונים הפכו להיות כלי כה פופולרי להשקעה במיזמים תרבותיים, עד כדי כך שמאז הקמת קיקסטארטר, האתר המוביל בתחום מימון ההמונים, בשנת 2009 ועד לשנת 2015, נתרמו במסגרתו 1.5 מיליארד דולר ליותר מ-80,000 פרויקטים אמנותיים. לשם ההשוואה, קיקסטארטר מגייס כיום יותר כסף להשקעה בתרבות מאשר הקרן הלאומית האמריקאית לאמניות, סוכנות פדרלית אשר הוקמה בשנת 1966 לטובת מטרה זו. מיותר לציין שרבים מתוך אותם רבבות מיזמים לא היו זוכים למימון אלמלא הנגישות שלהם להמונים.

גם בישראל אתרי מימון ההמונים הפכו לכר פורה של גיוס כספים עבור פרויקטים תרבותיים ואינספור סופרים, מוזיקאים, מחזאים, תסריטאים, רקדנים, ציירים ואמנים אחרים פונים קודם כל אליהם על מנת להגשים את חזונם האמנותי. כך למשל, באתר מימונה כמחצית מהקטגוריות למימון פרויקטים משתייכות לעולם התרבות ובאתר הדסטארט קטגוריית האמנויות היא המגוונת והמכילה ביותר. הצלחתן ופריחתן של פלטפורמות אלו ואחרות ניכרת לאורך הזמן – בשנת 2012, עם הקמתו של הדסטארט, גויסו באמצעותו 1.7 מיליון ₪ שנתרמו על ידי 9,137 בני אדם ומימנו בהצלחה 121 פרויקטים. בשנת 2015 המספרים זינקו ל-18.8 מיליון ₪ שנתרמו על ידי 112 אלף תומכים והצליחו לממן 425 פרויקטים. מתוך הפרויקטים אשר השיגו את יעדי המימון שלהם ב-2015, כמעט 60% היו מתחומי התרבות.

אחד מהפרויקטים המפורסמים ביותר אשר מומנו בדרך זו בארץ היה האלבום החמישי של הזמרת איה כורם. כורם פרצה לתודעה בשנת 2006 עם יציאת אלבומה הראשון – "איה כורם", אשר זכה למעמד של אלבום זהב וששירים מתוכו זיכו את הזמרת בתואר זמרת השנה. בשנת 2010 יצאה כורם למאבק משפטי נגד חברת התקליטים "עננה", בה הייתה חתומה על חוזה למשך 18 שנים וממנו ביקשה להשתחרר. מאבק זה הגיע עד לפתחו של בית המשפט העליון וארך כחמש שנים, בסופן שוחררה כורם מהתחייבותיה כלפי החברה. בתום ההליכים המשפטיים פתחה הזמרת קמפיין למימון המונים לאלבומה החדש באתר הדסטארט, אותו הגדירה כ-"האלבום החופשי הראשון של איה כורם" וקראה לו "2023" בהתאם לשנה בה הייתה אמורה להשתחרר מהחוזה עם "עננה". האלבום יצא בשנת 2016 לאחר שמומן בהצלחה בכ-160 אלף ₪ אשר נתרמו על ידי 1045 תומכים.

תומכי מודל מימון ההמונים מתייחסים אליו כ-"דמוקרטיזציה של האמנויות" מתוקף העובדה שטרם המצאתו מעולם לא הייתה אפשרות כל כך פשוטה ונגישה לציבור הרחב לעקוף את שלל המתווכים שבדרך ולתמוך באופן ישיר באמנים האהובים עליהם. מאידך, המבקרים של השיטה חוששים כי בסופו של דבר היא תייתר את המימון הממשלתי של התרבות, מה שיגרום לטענתם לצמצום המגוון התרבותי והרעתו בעקבות פנייה למכנה המשותף הנמוך ביותר. עם זאת, לפחות נכון לעכשיו, תקציבי התרבות ברחבי העולם לא מקוצצים באופן משמעותי, בעוד שאינספור מיזמים אמנותיים שלא היו נולדים אלמלא אותן פלטפורמות, כפי שראינו בנתונים שנאספו מקיקסטארטר, מגיעים לידי מימוש.

יתרון נוסף של מימון ההמונים נעוץ בכך שהקמת פרויקט הינה פעולה פשוטה מאוד שכמעט כל אחד יכול לבצע. עם זאת, חשוב לזכור כמה כללים בסיסיים לפני שפונים לדרך זו:

  • 1. הפרויקט צריך להיות מוגדר בבירור – דעו את מטרותיכם, את האלמנטים היצירתיים והמשאבים הנדרשים לפרויקט ואת קהל היעד שלו.
  • 2. הגדרת תאריך סיום – באמצעות ארגון מיטבי, אתם יכולים לתכנן ציר זמן מציאותי במסגרתו ניתן לממש את הפרויקט. חשוב לזכור כי תומכיו יצפו שתכבדו את תאריך היעד. קמפיין אשר אורך 30 יום או פחות עשוי לשדר תחושה של ארגון וביטחון וליצור תחושת דחיפות אצל התומכים הפוטנציאלים.
  • 3. חישוב יעד ריאלי לגיוס – חשבו על עלויות החומרים, המשאבים וההוצאות (הן המתוכננות והן הבלתי צפויות), התגמולים לתומכים והתשלומים שצפויים לכם. התומכים יצפו לעדכונים שוטפים כדי להיווכח בכך שהפרויקט מתיישר עם הכסף שגויס עד כה.

לסיכום, בין אם אתם כותבים שירים למגירה, מפסלים בחימר או מנגנים בלהקה עם החברים הטובים ביותר שלכם מימי התיכון, יש לכם היום מגוון פלטפורמות בהן תוכלו להיחשף ולקבל עזרה בהפיכת החזון האמנותי שלכם למציאות. אז למה אתם מחכים?

רוצים לדעת עוד על גיוס המונים ועל כיצד לנהל מיזמי תרבות ואמנות? הירשמו לתכנית ניהול תרבות ואמנות בלהב

יום פתוח בלהב - בואו לבחור את הקורס המתאים לכם! 7.11.2017
להב חוגגת 50
מסלול ניהול עסקי בכיר