אז מה לשדים ולמיינדפולנס? פעמים רבות אנו מתייחסים לרגשות מסוימים כמו לאותם שדים מפחידים שרודפים אותנו בחלומות. רגשות כמו כעס, קנאה ולחץ רודפים אותנו ולא מרפים. סיפור החלום על השד מלמד אותנו שעלינו לקחת אחריות על השדים שלנו, אנחנו אלו שצריכים לשלוט בהם ולא הם בנו.
כשאנחנו כועסים, מקנאים או לחוצים, אנחנו מנסים באופן אינסטינקטיבי להילחם ברגשות האלו. במקום זה אנו יכולים להשלים איתן ולקבל אותן ומן הצד השני, חשוב גם לא להדחיק את הרגשות הללו.
לפי ויקיפדיה, מיינדפולנס (או בעברית: קשיבות) הוא מצב תודעתי של התבוננות מרוכזת בחוויה של ההווה. מיינדפולנס יוצר קשר בין התודעה לחוויה וממקד את תשומת הלב להיעדר שיפוטיות. כלומר, אנחנו לא מתייחסים יותר לשדים שלנו כאל רעים וטובים, אנו לא שופטים אותם אלא לומדים לקבל אותם כמצב קיים ולחיות איתם מבלי לשפוט אותם.
הבודהיזם, שממנו המיינדפולנס התפתח, מתבסס על שני עקרונות חשובים:
• שינוי – הכל משתנה כל הזמן. כשמשהו רע קורה אנו בד"כ תופסים את השינוי כשלילי ומזיק, וכשמשהו טוב קורה אנחנו תופסים את השינוי כחיובי ומיטיבי. לפי הבודהיזם בכלל ומיינדפולנס בפרט עלינו להשתחרר ולקבל את העובדה שדברים אינם קבועים אלא דינמיים. באמצעות קבלה זו אנו לא רק נעשים גמישים יותר לשינויים, אלא גם מקבלים את זה שאין בכך טוב ואין בכך רע, השינוי הוא פשוט מצב תמידי וקיים.
• התהוות גומלין – את המושג הזה ניתן לדמות לרשת של האל אינדרה: רשת תלת מימדית של אבני חן, כל אחת מהן משתקפת באחרות ומשקפת את האחרות, כלומר, אם נקביל זאת לעולמם של בני האדם – כל אדם מושפע מאחרים ומשפיע על אחרים. הבנה של התהוות גומלין מובילה לכך שאנו מקבלים את העובדה שמה שמשפיע עלינו אינם רק דברים שאנו מכירים, אלא גם דברים שאנו לא מכירים וכלל לא מודעים לקיומם.
אז מה הקשר בין מיינדפולנס ועסקים?
כמנהלים וכאנשי עסקים, אנו נתקלים בדיוק באותם שדים ולעיתים אף בעוצמות גבוהות יותר.
כשאנו חווים כישלון מקצועי אנו נוטים להשליך את הכישלון גם לחיינו האישיים. כשאנו כועסים בגלל משהו שקרה בעבודה אנו נוטים לגרור את הכעס איתנו הביתה – לחיים האישיים.
בדיוק כפי שמיינדפולנס יכול לסייע לנו בקבלת השדים לחיינו האישיים, כך גם ניתן להכיל אותם בחיים העסקיים.
אנו חיים בעולם של חוסר וודאות המוכר לרבים כ – (VUCA ׁׁ(Volatility, uncertainty, complexity and ambiguity. חוסר הוודאות גורם לאנשים בכלל ולמנהלים בפרט לאבד את דרכם ו"לשכוח" כיצד אנו אמורים לפעול. לחוסר הוודאות ניתן מאידך להתייחס גם כאל אותו שד שצריך ללמוד לחיות לצידו. זה בדיוק מה שמיינדפולנס עושה.
במיינדפולנס, כל דבר שקורה לנו, כל חוויה שאנחנו חווים, כל רגש שאנחנו מרגישים, מהווה מושא להתבוננות פנימית. אנו מתבוננים פנימה לתוך עצמנו, מבינים את מה שאנו חווים ומרגישים ולומדים לקבל אותו מבלי לשפוט. ישנן דרכים רבות לתרגל את הנושא (ברמה הפרקטית, מדובר בתרגול מדיטציות שונות), אך לפני כן עלינו להבין את החוויה והרגש.
לעיתים קרובות, במהלך שגרת היום יום שלנו, אנו עוברים ישר ממשימה אחת לאחרת, מתפקיד אחד לאחר, מבלי לעצור רגע ולהכין את עצמנו לדבר אליו אנחנו ניגשים. אם נעצור רגע, ניקח איזשהו פסק זמן בין הדברים, נוכל להכין את עצמנו לדבר הבא בצורה טובה יותר ובכך נימנע ממצב של "טייס אוטומטי".
למה למעשה אנחנו מגיבים באוטומט? מדובר גם בדפוס התנהגותי חוזר ונשנה וגם נוצרות במוחנו מסילות ודפוסים שנעשים עם הזמן ועם החזרות לקלים יותר לפעולה והפעלה מול כל אתגר. בכל פעם שאנו חוזרים על פעולת אוטומט, המסלול שבמוח נחרץ יותר לעומק ונטבע בו.
בסופו של דבר, כשאנו מדברים על מיינדפולנס בניהול, אנו מדברים למעשה על רתימה של התודעה למצב שבו נהיה יותר מרוכזים, עם יותר עם תשומת לב ופחות שיפוטיות פנימה והחוצה. זה לא מספיק להיות מיינדפול, זה לא מספיק להיות כריזמטי ולדעת להזיז דברים, חשוב להבין ולשאול את עצמנו האם אנו כמנהלים יודע להגיע יחד עם הצוות שלנו למטרה משותפת (בלי להפעיל עליהם כוח).
ובחזרה לסיפור השד איתו פתחנו. השדים שמופיעים בחיינו, בין אם בחלום או בין אם במציאות, נמצאים כאן כדי להישאר. הם משפיעים עלינו כאנשים בכלל וכמנהלים בפרט.
מיינדפולנס לא בא לבטל את ההשפעה של השדים עלינו, אלא למזער את אותה השפעה למינימום האפשרי, ולבטל את תחושת השיפוטיות שגורמת להשפעה להיות כל כך משמעותית בחיינו המקצועיים והאישיים.
אז בפעם הבאה שתרגישו את אותו שד מפחיד, תזכרו שהוא יכול להשפיע עליכם רק על פי בחירתכם.