פתח תפריט נגישות
5 אסטרטגיות לחזרה למשרד לנשות ואנשי המילואים | ד"ר שושי חן

כניסה לתפקיד היא שלב קריטי להצלחה בו ובקריירה בכלל. עם זאת, למרות שקיימת ספרות עשירה שמתארת את האתגרים בהתחלה החדשה, בנוגע לחזרה לתפקיד אחרי הפוגה - אין כמעט מחקר. הפוגה יכולה להתקיים מבחירה, כמו חופשה או שבתון, או מהכרח, כמו מחלה או מילואים. המעבר מהמציאות הצבאית האינטנסיבית לסביבת העבודה עלול להיות מלווה בקשיים רבים אך יש דרך לצלוח אותם - ואפילו למנף.


קחו את השליטה לידיכם והכינו תוכנית התאקלמות מסודרת

חוויית המילואים משתנה בין המשרתים והמשרתות השונים. המעבר בין מציאות מלחמתית למציאות אזרחית יכול להיות קשה, ולשינוי כזה עשויים להתלוות קשיים רגשיים, פיזיים וחברתיים. רבים ורבות מתמודדים בימים אלה עם השאלה – מה לעשות כדי לחזור בקלות לתפקיד ולצלוח את החזרה לשגרת העבודה? הנה כמה אסטרטגיות שיכולות להקל את הנחיתה היישר לכיסא המשרד.

תכנון, הבנה ותיאום

פרואקטיביות – מעסיקים מצפים מעובדים להיות פעילים ויוזמים ובפרט בכניסה לארגון ולתפקיד. בדומה לכך, בתום שירות המילואים מוטב שתהיו מעורבים בניהול חזרתכם לשורות הארגון – במיוחד ארגון שלא נערך לכך. קחו אתם את היוזמה ובנו תוכנית חזרה מסודרת. זו תתייחס גם להיבטים פורמליים, כמו קביעת פגישות עם קולגות למעבר על פרויקטים משותפים, השלמת ידע וכדומה, וגם להיבטים הלא פורמליים, דוגמת פינוי זמן למפגש חברתי עם הצוות ושיתוף בחוויה. חשוב שהקצב יהיה ישים ומאפשר. מומלץ להגדיר יעדים קצרי־טווח ולתקף את התוכנית עם הממונה.

אבחון צרכים אישיים – השלב הראשון בתוכנית יהיה אפיון הצרכים שלכם: מה חשוב לכם? מה מטריד אתכם? מה יכול לעזור? ניתן להיעזר במדרג של אברהם מאסלו, תיאוריה פסיכולוגית שמתארת חמישה צרכים אנושיים אוניברסליים. שאלו מה מטריד אתכם בכל אחד מחמשת ההיבטים: מהמדרגה התחתונה, הצרכים הפיזיולוגיים (מי יושב בכיסא שלכם? איך חוזרים לתזונה נכונה?), דרך צורכי הביטחון (באיזו מידה שומרים על תפקידכם? מה תהיה ההתייחסות אליכם?), הצרכים החברתיים (מי שמר על קשר? למי לספר מה עבר עליכם?), צורכי הערכה (באיזו מידה מעריכים את התרומה שלכם? איך השירות ישפיע על הערכת הביצועים?) ועד הצורך במימוש עצמי ובמשמעות (מה תרמתי? אחרי העשייה החשובה והמשמעותית במילואים וניתוק ממושך מהעבודה – האם היא עדיין מייצרת לי עניין ומימוש?).

ב־2008 החוקרים ניתין נוריה, בוריס גרויסברג ולינדה אלינג־לי מאוניבריבטת הרווארד הציגו מודל צרכים נוסף ובו שילבו את הצורך בהבנה. הם הדגישו את חשיבות ההיכרות של העובד עם מדיניות, תהליכים ושינויים שמתרחשים בארגון. לאחר ההיעדרות הארוכה חשוב לשאול ולהתעניין בנוגע לעשייה, ההתקדמות והאווירה, בפרויקטים שלכם בפרט ובחברה בכלל.

תיאום ציפיות – בתיאוריית התפקיד רוברט קאהן ועמיתיו הסבירו כיצד האדם לומד את תפקידו בעזרת הציפיות שמשוגרות אליו מהממשקים השונים. כדי למנוע קשיים, לחצים ועומס, חשוב לקיים תיאום בנוגע לצרכים השונים.

תיאום הציפיות הראשון הוא עצמי. אפיון הצרכים שבוצע קודם לכן יכול לסייע בשלב זה. אך חשוב להגדיר את הציפיות גם מהסובבים אתכם ולקיים שיחות הבהרה. מטרת השיחות היא לשמוע איך שאר האנשים בצוות מקווים שתתנהלו, להציג גם את הכוונות שלכם ולתאם בין הדברים. כך ניתן למנוע אי־הבנות, פגיעה במוטיבציה ותקלות.

מה עושים עם הקשיים

התמודדות עם האתגרים – במודל ההתמודדות עם לחץ שפיתחו הפסיכולוגים האמריקאים ריצ'רד לזרוס וסוזן פולקמן הם מתארים שתי דרכי התמודדות עם דרישות הנתפסות יומרניות. שתי האסטרטגיות חשובות בחזרה לתפקיד.

האחת היא התמודדות ממוקדת בבעיה – זיהוי הגורם לקושי, איתור חלופות למענה, בחירה בפתרון ומימושו. לאחר הגדרת הבעיה, הדרך לפתרון קלה יותר. גישה זו פרקטית ועוזרת לצמצם את הדרישות וההשלכות שלהן.

האסטרטגיה השנייה היא צמצום הרגשות הלא נעימים שמלווים את הדרישות. קיימות דרכים שונות לכך: שיחה עם חבר קרוב, שיח עם איש או אשת מקצוע, ספורט, טיול בטבע, זמן לשינה ועוד. כל אחד מעדיף אסטרטגיה אחרת מבין מהשתיים. אך קיימים מחקרים המדגישים את חשיבות השילוב בין שתיהן: הרציונלית והרגשית.

למידה/התבוננות/רפלקציה – יש שונות גדולה בין אנשי ונשות המילואים וסוג השירות. לעיתים זו עשויה להיות הזדמנות להתפתחות, רכישת ידע והכרת אנשים חדשים. זווית זו, המבוססת על הפסיכולוגיה החיובית של זליגמן, מאפשרת מסגור שונה לתקופה. חיילי וחיילות מילואים עשויים ללמוד מיומנויות, לקבל הכשרה מקצועית ולהגדיל את הרשת שלהם בעקבות היכרות עם אנשים חדשים. התמודדות עם קשיים מייצרת איתנות וחוסן. התבוננות על התקופה וניתוח הדברים הם חלק מהחוויה ואפשר ללמוד מהם.

רוב מקומות העבודה לא יקצו "100 ימי חסד", אך מרביתם מעריכים ומבינים את האתגר. קבלת אחריות על התהליך תייצר התחלה טובה, שתעלה משמעותית את הסיכוי לצלוח את המעבר טוב יותר.

המאמר נכתב בשיתוף על ידי ד"ר שושי חן ו אביביבת שולץ-לוין, יועצת קריירה במרכז לניהול קריירה, הפקולטה לניהול על שם קולר, אוניברסיטת תל אביב. 

המאמר פורסם לראשונה במדור "הפקולטה" בגלובס

המאמר נכתב על ידי ד"ר שושי חן

חברת סגל בכיר בפקולטה לניהול ע"ש קולר, מנהלת מרכז ניהול קריירה של הפקולטה ויועצת ארגונית המלווה מנהלים.ות, הנהלות וארגונים.


מאמרים מאת ד"ר שושי חן


ד"ר שושי חן מרצה בתכניות

  • חדש

    ניהול משאבי אנוש – HRBP במציאות משתנה

    ניהול בעתות משבר וחירום דורש סט כלים מדויק ושונה מזה המוכר והידוע בעיקר בכל הנוגע בניהול המשאב האנושי בארגון, אשר...

    ימי ה׳ 09:00-15:00
    5 מפגשים
  • קפסולות לבחירה

    פיתוח עסקי ואסטרטגיה

    בעידן ה – New Normal הנוכחי, בו אי הודאות הנו הקבוע היחידי,  קטנה מאוד יכולתן של חברות וארגונים ליצור ולשמר...

    ימי ב׳ 16:00-20:15
    3-6 מפגשים בקפסולה
  • מנהיגות

    "Management is about coping with complexity – Leadership is about coping with change" John Kotter "בכל ארגון יש חיכוך, בלבול...

    ימי ב׳ 16:00-20:15
    10 מפגשים
  • פסיכולוגיה חיובית

    פסיכולוגיה חיובית הינה גישת מחקר יישומית להבנת מקורות החוסן והאושר האנושי. המחקר המדעי מראה כי מנהלים ועובדים חסונים ומאושרים מקבלים...

    ימי ב׳ 16:00-20:15
    9 מפגשים
  • פיתוח מנהלים.ות

    האתגרים הניהוליים בפניהם מתמודדים מנהלים.ות משנים את פניהם וגדלים מדי יום. מומחיות מקצועית והיכולת לגרום לדברים לקרות נותרו חשובות אך...

    ימי ד׳ 16:00-20:15
    10 מפגשים
  • ניהול תרבות ואומנות

    עולם התרבות בעולם בכלל, ובישראל בפרט, עובר שינוי משמעותי עקב משבר הקורונה והמציאות החדשה שנוצרה בעקבותיו. המשבר העצים והאיץ טלטלות...

    ימי ד׳ 16:00-20:15
    10 מפגשים
  • חדש

    הכשרת יועצים.ות לעסקים

    עולם העבודה משתנה, שכירים.ות ובכירים.ות רבים רוצים לצאת לדרך עצמאית ולפתוח בקריירה חדשה. אחד החסמים הגדולים ביותר המונעים את יישום...

    ימי ג׳ 16:00-20:15
    7 מפגשים