פתח תפריט נגישות
תהליך המשפוט של תחום משאבי האנוש | פרופ' גיא מונדלק

בעבר הגישה הרווחת בישראל היתה שעיקר ההסדרה של יחסי עבודה צריך להיות בהסכמים קיבוציים, ולחקיקה (כמו גם לבית הדין לעבודה) צריך להיות תפקיד מוגבל. עם ירידת כוחם, היקפם ומשקלם של ההסכמים הקיבוציים התרחב מצד אחד מרחב הפעולה הפתוח למנהל/ת אך מצד שני התרבו גם ההוראות המחייבות מבית מדרשם של המחוקק ובתי הדין לעבודה. תהליך זה המכונה – "מישפוט" יצר סביבה משפטית מורכבת מאי-פעם. לעוסקים בניהול משאבי אנוש יש כיום צורך בהבנה של מערך כללים גדול ומגוון.


איך מתמודדים עם התרבות ההוראות המחייבות מבית מדרשם של המחוקק ובתי הדין לעבודה?

התכנית בדיני עבודה מיועדת לאלו אשר עיקר עיסוקם הוא בתחום של ניהול משאבי אנוש, או מנהלים בארגונים אשר רוצים להרחיב את הבנתם גם בהיבטים של ניהול העובדים. העיסוק בדיני עבודה נועד לספק הבנה של הסביבה הרגולטורית של ניהול משאבי אנוש. יש להדגיש בראש ובראשונה שניהול משאבי אנוש מהווה אתגר העומד בפני עצמו והוא לא נועד לשרת את הסביבה המשפטית. ומצד שני, על מנת להבין את מרחב הפעולה שפתוח למנהל/ת יש צורך להבין את האופן שבו כותבי המשפט תוחמים אותו.

יש המקווים כי השתלמות בדיני עבודה תוכל לצייד אותם ברשימה פשוטה של "עשה" ו – "אל תעשה". הציפייה היא כי אם נעבור על אין ספור חוקים בנושאים של שכר, שעות נוספות, ימי מחלה או חופשה שנתית, ניתן יהיה לקבל ערך מוסף אשר חוסך זמן של לימוד עצמאי. מבלי לבטל רצון טבעי זה לרשימות פשוטות, זו אינה דרכו של המשפט. התכנית בדיני עבודה קצרה מלהכיל את כל הנושאים, אך מטרותיה הן ממילא שונות. התכנית באה להסביר את העקרונות העומדים מאחורי המישפוט החדש, וכיצד גוזרים מעקרונות כלליים היבטים קונקרטיים של ניהול. ואכן משתתפים רבים בתכנית מופתעים לגלות כי הליך השימוע לפני פיטורים אשר מוכר כיום לרבים מהווה הלכה חדשה יחסית אשר אינה מעוגנת ישירות בחוק אלא בחובה הכללית לנהוג ביחסים חוזיים "בתום לב". בדומה, הגנה על עובדים מפני הגבלות דרקוניות על יכולתם לעבוד בעסק אחר לאחר שסיימו את עבודתם, מהווה נגזרת של הקביעה האומרת ש- "חוזה הנוגד את תקנת הציבור בטל". ההחלטה אם להעסיק עובדים ישירות או דרך קבלן כוח אדם, או אולי קבלן שירותים, ואולי בהסדר של "השאלת עובדים" צריכה לקחת בחשבון הבדלים משפטיים משמעותיים בין דרכי העסקה אלו, אך חלק ניכר מההבדלים אינם כתובים מפורשות בחוק, וחלק אחר מפוזר בחוקים שונים, וההלכה המשפטית משתנה באופן תדיר מעת לעת.

הבנת המישפוט החדש מצריכה לצאת מדל"ת אמות הארגון ולהבין תהליכים חברתיים רחבים יותר; להבין כיצד ערכים חברתיים מכתיבים סטנדרים משפטיים רחבים; וכיצד אלה מתרגמים לכללים קונקרטיים. תהליך לימודי זה גורר לא פעם סוגים שונים של תגובות. התגובה האחת עוסקת בהתנגדות לערכים חברתיים או לאופן שבו תרגמו את הערכים להלכות משפטיות. הלימוד של דיני עבודה מאפשר להאיר ולהבליט שאלות אלו, ולפתח חשיבה ביקורתית וחכמה. אפשר להסכים, אפשר להתנגד, אבל זו הזדמנות לפגוש את מגוון השיקולים העומדים בפני תהליכים משפטיים עכשוויים. זאת ועוד, הבנת הרקע ליצירת ההלכות המשפטיות מאפשרת גם לעבור מהתנגדות להשלמה, וללמוד כיצד ניתן (ואכן ניתן!) למנף את הכללים המשפטים למטרות של צמיחה ושיפור ארגוני. ואכן התכנית מקדישה זמן למחשבה לא רק להכרת הכלל המשפטי אלא גם לשאלה של "אז מה עושים עם זה?!?".

סוג אחר של תגובה להכרות עם העולם המשפטי המורכב מתבטא באופן מטפורי במריטת שיער וקול זעקה – "איך אפשר להתמודד עם כל ההלכות האלו? ואיפה הודאות? ואיך אדע כיצד יתפתחו דיני העבודה מעתה ואילך?!?". אכן גם זו שאלה מצויינת ותשובות לה רבות. ראשית, התכנית בדיני עבודה צריכה להעניק כלים להבנת התפתחויות עתידיות ולא רק את אלו שאירעו בעבר. שנית, אי הודאות מובנית לתוך הסביבה המשפטית ובמקום להלחם בה, צריך ללמוד כיצד לתרגם אותה לעשייה ניהולית אשר לוקחת בחשבון את אי- הודאות ועובדת איתה כנתון. שלישית, ומבחינתי כאחראי על התכנית – זו אחת המטרות המרכזיות, יש מקום לרכוש מושגי יסוד והבנה של הליכים על מנת לעבוד טוב יותר עם היועצים המשפטיים בהגדרת הצרכים הניהוליים והדרכים לממשם. יש להדגיש שהעוצמה של הסביבה המשפטית יכולה להיות משתקת. היא יכולה גם להביא לקבלת היעוץ המשפטי כתורה מסיני. אך הבנת מספר עקרונות יסוד יכולה לסייע בהגדרת שאלות ולחשיבה משותפת ממקום של תרומה שווה של מנהלים ומשפטנים. זהו סוג של תהליך העצמה לאלה הפועלים בסביבה מורכבת,קשה, ז'רגוניסטית ומגבילה.

המטרה של קורס משאבי אנוש בלהב פיתוח מנהלים היא להפוך את החשיבה מעיסוק בפרטים לעיון בעקרונות; מתלונות על מגבלות ליצירתיות בפיתוח של פתרונות; ומחשיבה על המשפט כענין טכני לחשיבה על המשפט כחלק מתהליך חברתי, ארגוני ובין-אישי. במקום להפוך את מנהלי משאבי האנוש למשפטנים, המטרה היא לשמר את יתרונם היחסי ולהקנות את הכלים למקם את עיסוקם בהקשר הרחב יותר.

המאמר נכתב על ידי פרופ' גיא מונדלק

מרצה בפקולטה למשפטים וראש חוג ללימודי עבודה באוניברסיטת תל-אביב. תחומי המחקר וההוראה שלו כוללים בין היתר את לימוד שוק העבודה ודיני העבודה, מדינת רווחה, אפליה בתעסוקה, הגירה ואזרחות


מאמרים מאת פרופ' גיא מונדלק