"בניהול חברה יש משברים, צמתים לא פשוטים של החלטות ומתח הנלווה לכך", אומרת חווה בלום, מנכ"ל ובעלת חברת חוות דעת, לאבחון ולמיון מועמדים. "אני מזכירה לעצמי מידי יום את העקרונות של הפסיכולוגיה החיובית, מנסה להעביר את המסר למנהלים ולצוותי משאבי האנוש בארגונים איתם אנו עובדים. אין עובד מושלם לארגון – עלינו לבחון מה יסייע לו להצליח בתפקיד, כיצד להימנע מ"בורות" שבדרך וכיצד למנף אותו, כך שגם הארגון ייהנה מפירותיו וגם העובד יחוש שביעות רצון".
מהי פסיכולוגיה חיובית?
הפסיכולוגיה החיובית בה נעזרת בלום בעבודתה היא תת ענף בפסיכולוגיה שהופיע לראשונה לפני כ-15 שנה וגיבושו מיוחס לנשיא אגודת הפסיכולוגים האמריקאים דאז, מרטין סליגמן. עקרונות התחום הם התמקדות בצדדים החזקים של אדם, במקום בחולשותיו, מתוך מטרה לבנות חוסן נפשי ושאיפה לצמיחה ואושר. זאת לעומת הפסיכולוגיה הקלאסית שמתמקדת בזיהוי בעיות נפשיות ופתולוגיות, ובטיפול בהן.
"לעיתים כשעולה מתוך אבחון כי מועמד מסוים אינו מתאים לתפקיד מסיבות שונות, במקום לפסול אותו אני מציעה תפקיד אחר שהוא עשוי להתאים לו. זאת כשמדובר בארגונים איתם אני עובדת לאורך זמן ומכירה את הצרכים הנוספים שלהם. בכך אני מרחיבה את מרחב התמרון של הארגון ומסייעת גם למועמד וגם לארגון להפיק תועלת", מספרת בלום, בוגרת הקורס פסיכולוגיה חיובית – יישומים ניהוליים, עסקיים ואישיים, בלהב. "גם כאשר אני עורכת הנחיות, הדרכות וליווי מנהלים, אני מאתרת את נקודות הכוח האישיות לפני הכל וממשיכה משם. יש לזה תוצאות מהירות כי הרי כל אדם שמח להיות נוכח שהוא מצליח".
גם סיגלית פיש, עו"ס ומנהלת מרחב כפר-סבא במכבי שירותי בריאות, עושה שימוש בעקרונות הפסיכולוגיה החיובית בעבודתה. פיש, גם היא בוגרת של קורס הפסיכולוגיה החיובית בלהב, אף עובדת כרגע על דוקטורט בתחום – בנושא השפעה ניהולית על רגשות בסביבת העבודה והקשר לשביעות רצון לקוחות. "כמנהלת אחד הנושאים המשמעותיים לעבודתי הוא העלאת רגשות חיוביים והפחתה של שליליים", אומרת פיש, "מילות עידוד ותמיכה והשתתפות פעילה בהצלחות של עובדים מעלים את הרגשות החיוביים, מאחר שהם מספקים מוטיבציה וגורמים לעובד להגיע לעבודה עם רצון לעשות מעבר".
פסיכולוגיה חיובית ככלי להפחתת רגשות שליליים
"מצד שני לא מספיק רק לעודד ולתמוך בעובד אם לא נמצאים לצדו ברגעי משבר, לכן חשוב להפחית רגשות שליליים", מסבירה פיש, "העובדים שלנו למשל צריכים להמשיך לספק שירות סבלני, זמין ומקצועי גם במקרי עומס כמו קריסה של מערכות מחשוב או התמודדות עם מטופלים כועסים. הפחתת הרגשות השליליים במקרים כאלה תהיה על ידי פתרון בעיות. לא ניתן לבטל לגמרי את הרגשות השליליים, אך בפסיכולוגיה החיובית מתייחסים למצב רצוי של יחס גבוה יותר של רגשות חיוביים לעומת שליליים בסביבת העבודה".
"נושא נוסף החשוב בעבודתי הוא זרימה", אומרת פיש, "זרימה בעבודה נוצרת כשלעובד מוצב אתגר שהוא מעט מעל היכולות שלו, כך שהוא עסוק במשהו שמספק אותו. לעומת זאת אתגר שהוא בדיוק ברמת היכולות של העובד ייצור שעמום ושחיקה ואתגר שהוא הרבה מעבר ליכולות ייצור לחץ וסטרט. תפקידו של המנהל להציב לעובדים את האתגרים הנכונים כדי לשמור אותם במצב זרימה ברמה יומיומית".
לדברי אורי דוידזון, מנהל שיווק בחברת התרופות נובו-נורדיסק, שיחות הערכה לעובדים הן מקום טוב לשימוש בפסיכולוגיה החיובית. "בשיחות כאלה הרבה מנהלים שמים פוקוס על הדברים שצריך לשפר במקום על הדברים הטובים, אבל הפוטנציאל לשיפור משמעותי הוא דווקא בחוזקות שאותן אפשר להעצים", מסביר דוידזון, בוגר נוסף של קורס הפסיכולוגיה החיובית בלהב. "למשל במקרה של מאחר כרוני- אפשר להתרכז בשיחה רק בנושא הזה, או להקדיש זמן מועט לנושא, לכוון אותו להתחייב לעמידה בזמנים רק בדברים שהם חובה, ואז לעבור לחוזק כלשהו שיש לו – למשל עבודה מצוינת עם אנשים – ולדבר על איך ניתן להעצים את היכולת הזו. ברגע שעובדים על החוזקות משפרים גם את החולשות, כי עובד מועצם שמרגיש שהבנת אותו ילך גם לקראתך".
"דברים דומים ניתן לעשות גם עם לקוחות – להבין מה חשוב להם ואיך אפשר להשיג עבורם ערך", אומר דוידזון. "אנחנו עובדים מול רופאים ומגלים שאפשר לעזור להם בכלים מסוג זה שאין להם, למשל בהעברת סדנאות המלמדות אותם איך לנהל שיח טוב יותר עם מטופלים, כדי לשפר את ההיענות שלהם למרשמי התרופות שהם מקבלים".
מאמר זה פורסם לראשונה בדה מרקר
לקריאה על קורס פסיכולוגיה חיובית