חוקרים מהרהרים בשאלה הזו כבר זמן רב, ורבים מהם שיערו כי הרצון להיות המנהלים של עצמם הוא הגורם המניע. אבל המחקר של פרופ' ג'ספר סורנסן (Jesper Sørensen) מבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת סטנפורד מספק נקודת מבט מרעננת על הנושא ונותן הסבר שונה בתכלית: אנשים הופכים למתוסכלים כאשר הקידום בקריירה שלהם נעצר. "אבל זה לא רק חסם ניידות במובן שאני לא יכול להתקדם בחברה שאני נמצא בה. זה חסם ניידות במובן שאני לא יכול לקבל עבודה אצל מעסיק אחר שאני מרגיש שהוא יותר טוב מהמעסיק הנוכחי שלי," אומר סורנסן, אשר ערך את המחקר בשיתוף עם אמנדה שרקי (Amanda Sharkey) מאוניברסיטת שיקגו. "ומכיוון שאני מרגיש תקוע, אני נוטה יותר להתפתות להזדמנות לפתוח חברה משלי."
באופן פרדוקסלי, הרבה אנשים מצליחים דווקא בגלל שהם מתאימים היטב לדרישות הייחודיות של העבודה הנוכחית שלהם – עד כדי כך שהערך שלהם הוא פשוט לא מספיק גבוה עבור חברה אחרת. למעשה, כלכלני עבודה טוענים כבר זמן רב כי עובדים בעלי תאימות רבה לתפקיד נוטים להישאר יותר במקומות העבודה שלהם מאשר עמיתיהם המתאימים פחות.
אותם עובדים מוכשרים יכולים להישאר במקום בו הם נמצאים, ואם הם עובדים עבור חברה שמאפשרת להם מעברים מספקים במעלה הסולם, הם עשויים גם להישאר שם. אבל עבודה עצמית מתחילה להיראות אטרקטיבית עבור אלה שעובדים בחברות קטנות ללא אופק לקידום, או עבור אלה שמסלול הקריירה שלהם חסום בארגונים גדולים.
אם ההחלטה הייתה פיננסית גרידא, יכול להיות שהיה עדיף לאותם עובדים להישאר במקום העבודה שלהם. מחקר שנעשה בשנת 2000 על ידי ברטון המילטון (Burton Hamilton) מבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת וושינגטון הראה כי למעט המרוויחים הגדולים ביותר, לרוב היזמים היה עדיף מבחינה כלכלית להישאר שכירים.
לפי סורנסן אנשים שרוצים לחדש לא צריכים לעשות את זה בכוחות עצמם. רעיונות אשר מייצרים ערך מתפתחים לעיתים קרובות בתוך חברות, תהליך המכונה לעיתים "intrapreneurship" (יזמות פנים ארגונית). הוא מוסיף כי רוב בני האדם שהופכים ליזמים לא מקימים חברות מאוד חדשניות – והם אף לא בהכרח מתכוונים לכך. "כאשר הם פותחים את חנות הנוחות הפינתית שלהם, הם לא חולמים על יצירת וולמארט הבא," אומר סורנסן.
סורנסון ושרקי טוענים כי החלטות שמקבל עובד בנוגע ליזמות בתוך הארגון הקיים, לעומת התחלה עצמאית, תלויות פעמים רבות בהזדמנויות שהאדם נתקל בהן במהלך הקריירה שלו, אשר רבות מהן מתעוררות עקב גורמים מחוץ לשליטתו. "אתה יכול לפרוח בתסריט מסוים ובאחר לא," אומר סורנסן. "שפית סושי מוכשרת יכולה שלא לממש את מלוא הפוטנציאל שלה בשוק העבודה, אם אין מסעדות סושי. כמו כן, מישהו שמתאים היטב לעבודה במיזם שיתופי יכול לסבול מסביבה ארגונית הנשלטת על ידי חברות בירוקרטיות גדולות."
אם מסתכלים על זה בצורה הזאת, לגיוון ארגוני (או למחסור בו) יש משקל גדול יותר בהחלטה להפוך ליזם מאשר לתפישה המקובלת של ההפיכה לבוס של עצמך, אומר סורנסן.
משמעות אחת עבור מנהלים שרוצים לשמר את העובדים המוכשרים ביותר שלהם היא שאותם עובדים שלא מקבלים הצעות מחברות אחרות נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לעזוב לטובת השקת המיזם שלהם. "המפתח הוא להכיר בכך שזה לאו דווקא נובע מהרצון שלהם להיות עצמאיים, כמו מהרצון לקבל הזדמנויות חדשות להתקדמות. חשיבה יצירתית על הדרך שבה ניתן לספק להם הזדמנויות כאלה בתוך הארגון יכולה לעזור לכם לשמור את העובדים הטובים ביותר שלכם." אומר סורנסן.
התפרסם לראשונה באתר בית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת סטנפורד
מומלץ לקרוא גם על קורס ניהול סיכונים של להב