4 סוגיות שכל דירקטור חייב להכיר בעידן הסדרי החוב

פאנל סיום תכנית דירקטורים בלהב

פאנל הסיום של תכנית דירקטורים ונושאי משרה בכירים בתאגידים של להב פיתוח מנהלים עסק בתפקוד דירקטורים בחברה הנתונה בהסדר חוב. המסקנה: לפעול לטובת החברה, לצמצם את לוח הזמנים ולא לפחד ממכתבי האיום.

פאנל הסיום של תכנית דירקטורים ונושאי משרה בכירים בתאגידים בלהב פיתוח מנהלים עסק במהפך בהסדרי החוב: משלטון בעלי השליטה לשלטון מחזיקי אגרות החוב כשברקע מציאות סוערת: יום קודם לכן הודח אילן בן דב מראשות דירקטוריון חברת סקיילקס, ומוקדם יותר השנה הסתיימה ההתכתשות הממושכת סביב השליטה בתאגיד אי.די.בי והעברת השליטה בו מנוחי דנקנר לבעליו החדשים. בחודש אפריל השנה פרסמה וועדת אנדורן לבחינת הסדרי החוב את דו"ח הביניים שלה. על פי נתונים שהציגה הוועדה, מאז שנת 2009, 140 חברות נכנסו להליכי הסדר בהיקף של 39 מיליארד שקלים.

בפאנל השתתפו עו"ד יואל בריס, היועץ המשפטי למשרד האוצר, גב' תמי גוטליב, דירקטורית לשעבר באי.די.בי ודירקטורית בחברות רבות, עו"ד גיא גיסין, נציג מחזיקי האג"ח של סאני, פרופ' יוסף גרוס, מנהל אקדמי של תכנית דירקטורים בלהב, עו"ד איה יופה, שותפה במשרד גרוס-קלינהנדלר- חודק-הלוי-גרינברג, מר יעקב לוקסנבורג, בעל השליטה בלפידות חיפושי נפט המחזיק באג"ח של חברת סקיילקס וסאני וד"ר שלמה נס, עו"ד ורו"ח בעל ניסיון רב בתחום. פרופ' יוסף גרוס הציג את חברי הפאנל ואמר כי אנו נמצאים בעידן בו "הדירקטוריון ייסוב לאחור" קרי הדירקטורים מפנים את מקומם לנושים והדבר מעורר הרבה שאלות)
 

כמות הסדרי החוב במשק. מקור: דו"ח הביניים, וועדת אנדורן לבחינת הסדר החוב, יוני 2014

 

סוגיה ראשונה : מה הבעיות המרכזיות בהסדרי החוב?

בפתח הדברים ציין עו"ד שלמה נס כי מספר החברות הציבוריות הצטמצם מ -750 חברות לפחות מ- 540: "שוק ההון נמצא במשבר ונשבר מחסום הבושה של בעלי חברות להצהיר שהם בקשיים".

עו"ד גיסין אמר כי "עד 2008 אי אפשר היה להעביר שליטה בחברה שלא שילמה את האג"ח. משבר אי.די.בי פיתוח שינה את המציאות הזו, ואת השינוי הזה לפיו  נושים יכולים לקחת את עתידם בידיהם - צריך לעגן".

עו"ד יופה ציינה כי "במקרה של אי.די.בי הגיעו קרנות מקצועיות מחו"ל שהחזיקו נתחים שאפשרו להם להניע מהלך של הנעת שליטה". עוד ציינה כי בישראל אין 'בעל בית' ואין מתווה לתהליך העברת שליטה: "התוצאה היא תהליכים נמשכים הרבה מאוד זמן ופוגעים בחברות ובנושים. לכל צד יש צוות אנשים גדול מאוד וקשה לנהל את התהליך".

גוטליב טענה כי גיבוש מדיניות בנושא צריך להיעשות על פי הניסיון שנצבר: "וועדת בכר הוציאה את הריכוזיות מהבנקים ויצרה ריכוזיות של חברות הביטוח. נכנס אליהן המון כסף מדי חודש ואין להם במה להשקיע. רואים ירידה בסף האיכות של ההשקעה. קשה לי לקבל את מה שהיה באי.די.בי: "אמרו  לנו אנחנו לא חושבים שאתם חדלי פירעון אבל אנחנו חושבים שתהיו. התהליך הזה עולה עשרות מיליוני שקלים מדי רבעון. בית המשפט לקח על עצמו תפקיד שאין לו תקדים".

עו"ד בריס הצביע על שחיקת האמון הציבורי בשל הסדרי החוב: "גיוס חוב ציבורי נשען על אמון הציבור, וועדת אנדורן תחזיר אותו. הטענה שהריבית הגבוהה מפצה על אי החזרת חלק מהחובות יכולה להיות נכונה רק בשוק עם וודאות".

לסיכום הדיון אמר יעקב לוקסנבורג כי מאחורי הסדרי חוב מסתתרות אמוציות, ומתנהלים קרבות נסתרים: "הסדרי חוב הם השתלטות עוינת. גופים עוינים כמונו כמו KPR או קרן יורק לוקחים מאדם את העסק שהקים או ירש. גופים אלו פותרים אנומליות שנגרמות כתוצאה מניהול כושל שלרשויות אין יכולת לנהל אותן, וזה אגרסיבי. ברוב פשיטות הרגל לגופי הגמל הגדולים אין יכולת לנהל חברות. במקרים של פלאזה, אי.די.בי או סקיילקס, היה פרטנר שיעזור לייצב את האנייה, ואז מגיעים להסדר חוב עם תוצאות חיוביות ולא נגררים לתוהו ובוהו"
 

סוגיה שנייה: מה לוחות הזמנים הרצויים בתהליך הסדר חוב, ומתי הזמן הנכון להכניס לחברה משקיף?

עו"ד נס ציין כי חברות שהתנהלו תחת הסדרי חוב לאורך תקופה ארוכה איבדו ערך: "לוחות הזמנים הם דרמטיים".

לדברי גוטליב לוחות הזמנים שנקבעו בוועדת אנדורן קצרים מדי, ובתי המשפט יצטרכו להאריך אותם".

עו"ד גיסין  אמר כי וועדת אנדורן קבעה לוחות זמנים צפופים אבל  שכחה להשאיר לבית המשפט את שיקול הדעת: "יש חברות עם עובדים שם התהליך יהיה ארוך יותר, ואילו בחברת החזקות אפשר 'לסגור' עניין בשבועיים". עוד אמר כי לא ניתן להכניס משקיף לחברה באופן חסוי: "אין דבר כזה 'חסוי' בישראל, ולכן השלב השקט צריך להיות בפיקוח בית המשפט".  

עו"ד יופה אמרה כי  לוח זמנים הגיוני צריך לנוע סביב חצי שנה וכי השלב השקט שמציעה וועדת אנדורן הוא תאורטי: "לא יהיה יישום אמיתי שלו,  ואין תמריץ לחברה להיכנס לשלב זה, כיוון שבשלבים כאלו הנושים עלולים להציב דרישות גבוהות שידרדרו את החברה".

לדברי עו"ד בריס "אם לא יהיה לוח זמנים קשיח התהליך יימרח. לכן בוועדת אנדורן נקבעו לוחות זמנים ריאליים אך קשיחים". לגבי כניסת בעלי תפקיד לחברה בהסדר אמר "חשוב שתהיה תוצאה ברורה של הפרת חוב ציבורי: כניסת בעל תפקיד לחברה.  זה מאוד משמעותי להשגת הוודאות ושמירה על החוב הציבורי".

לוקסנבורג אמר כי החלפת ההנהלה צריכה להיות מהירה: "אני רוצה שההנהלה שכשלה תפנה את מקומה הכי מהר שאפשר. יש מקרים בהם ההנהלה נותנת את המפתחות כמו בהסדר של חבס, בחברת 'גמול' של רקנאטי, או בקמור של דני ברנר. אבל לעתים קרובות לבעלי החברה יש אינטרס למשוך זמן כי הזמן עושה להם טוב. במצב זה בעלי המניות או בעלי אגרות החוב מדממים והנכס שוקע. חיתוך מידי הוא הכי טוב והכי בריא".

עו"ד נס ציין כי "שבעלי השליטה בחברות הציבוריות לא רוצים שהשליטה בתהליך תצא מידיהם. זה פתח לפגיעה בחברה ובנושים. מסגרת הזמן לכניסת בעל תפקיד צריכה להיות חודש או חודשיים"
 

סוגיה שלישית: מה תפקידם של הדירקטורים בחברה שנמצאת בהסדר חוב?

גוטליב התייחסה לסוגית תפקיד הדירקטורים: "אומרים שלהיות דירקטור זה לא לאנשים בעלי לב חלש. אם משתמשים בשיקול דעת ונעשות בדיקות נכונות ופועלים לטובת החברה לא צריכה להיות בעיה. קבלת החלטות לא נכונות או טיפשות הן לא עבירה פלילית. הצטרפתי לאי.די.בי פיתוח על ידי הממונה מבית המשפט. מי שהוביל את החברה היו ארבעה דירקטורים שלא היו נגועים בניגודי עניינים. מדי שבוע קיבלנו ארבעה מכתבי איום. במשך ארבעה חודשים חיפשנו משרד עורכי דין שילווה את העבודה שלנו: פנינו למעל 20 משרדים וכולם היו עם ניגודי עניינים"

עו"ד גיסין: "שורש הבעיה היא דירקטורים שמונו על ידי בעלי שליטה. אם דירקטוריון דסק"ש יכול היה לקבל את הטענה ההזויה שיש להשקיע 300 מליון שקל במעריב, זו תקלה".

עו"ד יופה: "בעלי החוב צריכים לצמצם את מכתבי האיום שהם שולחים. שליחת המכתבים לא מסייעת לדירקטוריון".

לוקסנבורג הצביע על הבעייתיות בקשר בין הדירקטורים לבעל השליטה: "קל לשבת ולשתות בירה עם בעל השליטה על מי מנוחות עד שנתקלים בקרחון. בישיבות דירקטוריון אני עם טלפון לשח"ל כי חברי הדירקטוריון בלחץ. קשה להם לעמוד מול חבר שהביא אותם ומצד שני הם חייבים לשמור על טובת החברה. צריך לחשוב היטב איזו חברה אתם הולכים לשרת כדירקטורים".

גוטליב: "אני רואה מגמה של טיוב הדירקטורים החיצוניים. מתייחסים אליו כאל תפקיד מקצועי ויודעים להגיד לא".

עו"ד בריס: "דירקטור צריך  לראות תמיד את טובת החברה במובן הרחב מצד כל בעלי האינטרסים, ולאורך זמן לא רק בטווח המידי".

ד"ר נס: "התדמית של הדירקטורים ככאלו שלא ממלאים את תפקידם אינה נכונה ברוב המקרים. כאשר רוצים להבריא עסק, זה דבר לא נכון להכניס אליו דירקטוריון חדש. אפשר להשאיר דירקטורים חיצוניים ולוותר על מי שנגוע בניגוד עניינים".


סוגיה רביעית: להשאיר את בעל השליטה בחברה הציבורית או לא?

לדברי עו"ד נס בחברה בע"מ שנותרת ללא כסף מצפים שבעל השליטה יביא כסף מהבית: "לדעתי זו טעות להוציא את בעל השליטה באופן אוטומטי כיוון שאולי הוא יביא כסף שישפר את ההסדר, בעוד שאחרי שהוא יילך הביתה יהיה בלתי אפשרי להחזיר אותו"

לוקסנבורג הזכיר בהקשר זה את הסדר החוב הראשון שביצע לב לבייב באפריקה ישראל: "לזכותו ייאמר שהוא לא נעלם, אלא ישב תמיד בשורה הראשונה בבית המשפט וקיבל את הדין. הוא גם היה מספיק עשיר להציל את הסדר החוב. כיום לבייב, שהוא לא בדיוק ישראלי, אולי חושב שהוא היה פראייר כי אחריו הגיעו הישראלים ולימדו את הציבור ואותו מה זה תספורת".

עוד אמר לוקסנבורג כי "מנהל שמגיע לקריסה בחברה הציבורית שלו נמצא בדרך כלל גם בבעיה בנכסיו הפרטיים. לעתים קרובות מצפים שהם יכניסו את היד לארנק: במקרה של סקיילקס לאילן בן דוב הייתה תרומה מעבר ל'פתיחת הארנק'  שכן הוא שתל 'גלולות רעל' וידע לבצר את מעמדו. לכן כל עוד סמסונג ייצרה תזרים מזומנים זה כאילו בעל השליטה הביא כסף. כשזה נגמר חתכנו את החבל. בסופו של דבר אילן בן דב הגיע עם הפיקאפ ופינה את התמונות מהחדר בו ישב 16 שנה. זה לא היה קל לראות את זה".

פרופ' גרוס: "דירקטור יתקשה לעמוד מול מי שמינה אותו ולמנוע חלוקה של דיבידנד. מי שנותן הנחיה לדירקטורים איך להצביע מפר חובת אמונים".

גוטליב: "חשבו שהציבור הוא פרטנר נוח, והבנקים קשים, אבל כללי המשחק השתנו וטוב שכך. בעלי שליטה צריכים לדעת שאם לא מחזירים את הכסף יש סיכוי לאבד את השליטה בחברה".

עו"ד יופה " תרומה של בעל שליטה יכולה להיות גם בקשרים, בדבק שמחזיק את הכל ביחד. אני לא רואה בנקים שמפקיעים את השליטה מחברות באופן אוטומטי. צריך להשתמש בכל כלי בצורה מבוקרת בקמור מחזיקי אגרות החוב עשו טעות כאשר וויתרו על בעל השליטה. אם בעל השליטה היה נשאר מצבם היה טוב יותר."

עו"ד בריס: "נטילת השליטה היא לא סנקציה, זו התוצאה הטבעית של אי תשלום חוב".
לוקסנבורג אמר כי: "קמור נכשלה כי יש גופים מוסדיים שמודדים עצמם בעיתונות, בשביל הכותרת שהם המיליטנטיים ששומרים על כספי החוסך הקטן מחדרה בעוד שניתן להגיע להסדר חוב משתלם יותר".

לסיכום, המשתתפים בפאנל הסכימו כי נושא הסדרי החוב בחברות ציבוריות ימשיך ויעסיק את המשק ויסוקר בהרחבה על ידי התקשורת. במציאות זו, אין ספק כי תפקיד הדירקטורים הופך למורכב ומחייב התמקצעות גוברת והולכת. 

קורס הדירקטורים של להב פיתוח מנהלים מקנה לדירקטורים בפועל או בעתיד הכרות עם הרגולציה והחקיקה המעודכנת בממשל תאגידי. לקבלת פרטים אודות הקורס ומועדי הפתיחה לחצו כאן