פתח תפריט נגישות

מודעות ואחריות בניהול השקעות: לימודי שוק ההון

מודעות ואחריות בניהול השקעות: לימודי שוק ההון | זיו סגל

לא נמאס לכם שאף אחד לא לוקח אחריות על תוצאות ניהול תיקי ומוצרי ההשקעות שלכם? האם אתם לוקחים אחריות? רוצים לקחת אחריות? בשביל זה צריך לפתח מודעות. להשקיע מתוך מודעות – הדבר הבא בעולם ההשקעות שבזכותו אולי לא נחזור על 2008.


מי משפיע הכי הרבה על ההשקעה שלכם?

קחו כמה דקות ותחשבו על כל המחשבות והנושאים שאתם מעסיקים את עצמכם בתהליך ניהול ההשקעות: השוק, המדדים, המניות, החברות, הנתונים, האירועים שהיו ושיהיו, הפרשנים, הסקטור וכו' וכו'.

לא שכחתם מישהו? מישהו חשוב שישפיע הכי הרבה על ההשקעה שלכם? לא כותבים עליו בעיתון, אנחנו נוטים להתעלם ממנו פעמים רבות אבל הוא שם. כן, אתם! אתם בוחרים מניות לתיק, אתם קונים ומוכרים, אתם עוברים ממצב מבוהל למצב נלהב. אתם מספרים לעצמכם סיפורים ומתאכזבים כשהם מתבררים כמדע בדיוני. אתם מקבלים החלטות במצבים מנטליים ופיזיים שונים. אז לא כדאי להיות מודע לטיס שמטיס את המטוס? האם הייתם מקבלים הודעה מהקברניט שאומרת ש"עקב תנאי מזג האוויר, ההתרסקות הצפויה היא לא באשמתו ובאשמת חברת התעופה"? או שהייתם רוצים טייס שמודע לעצמו ולמציאות ולוקח עליה אחריות. קוראים לזה מיקוד שליטה פנימי. אני אחראי לתוצאה, אני אחראי למסלול חיי. בשביל שליטה עצמית צריך מודעות עצמית. אז איך משקיעים מתוך מודעות?

ישנם ארבעה רבדים של מודעות שמשקיע יכול לטפח:

מודעות עצמית

מודעות חברתית וסביבתית (ESG)

אינטואיציה

מודעות על

להלן אתן הסבר קצר על כל אחד מהם.

מודעות עצמית 

ג'ים רוג'רס, המשקיע העשיר, אמר: "אתה חייב להכיר את עצמך אם אתה רוצה להשיג משהו בחיים". 

כמשקיע, כדאי מאוד להכיר את מקור החולשות, בדרך כלל הגנה עצמית, תגובה לא מיטבית ללחץ ופגיעות כתוצאה משינוי מצב הרוח, ואז לפתח תהליכים שיעזרו בהתמודדות איתם. זה מתחיל בהבנת המוטיבציה להשקעה, התאמת סגנון ההשקעה לאישיות ותרגולים מנטאליים אישיים רבים. למשל, תרגול ויזואליזציה של כישלון ותוצאותיו. או למשל סימולציה של יצירת תיק ההשקעות מאפס העוזרת בנטרול הצמדות להשקעות קיימות.

ישנם עוד תרגילים רבים בעזרתם יכול המשקיע לפתח מודעות עצמית, לרבות קבלת משוב מאחרים, כתיבת יומן, בחינת מקור הרגשות ועוד.

מודעות חברתית 

"בשביל לבדל את עצמך מאחרים, אתה צריך להיות בצד הנכון של הטעויות שלהם" הווארד מארקס 

איך קולטים את הרגשות של המון המשקיעים? 

קוראים לזה אמפטיה והיא מחולקת לשלושה סוגים: קוגניטיבית, רגשית וחמלה. אחד הכלים שכמובן "מתלבש" טוב על מודעות חברתית הוא הניתוח הטכני. להלן עשרה יסודות מקובלים של הניתוח הטכני שמאפשרים תחושת אמפטיה לשוק:

רמת התנגדות

פריצה של רמת התנגדות

רמת תמיכה

פריצה של רמת תמיכה

מגמת עליה: שיא גבוה / שפל גבוה – אמורה להימשך. מגמת ירידה: שיא נמוך/שפל נמוך

שוק עולה נוטה להיבלם כאשר רוחב השוק מצטמצם (מספר המניות בשיא חדש יורד). כנ"ל לגבי מספר מניות יורדות בשוק יורד.

שוק עולה נוטה להתהפך כאשר המניות שהובילו אותו מתחילות לפגר אחריו.

הסוף של שוק עולה/יורד הוא בדרך כלל במהלך חד למעלה/למטה בהתאמה.

שערי מניות יורדים הרבה יותר מהר משהם עולים.

לא מומלץ לפתוח פוזיציית רכש מלאה במצב של רכישות יתר ולהפך על פוזיציית מכר.

כשמסתכלים על גרף, לא נתמקד רק בזיהוי התבניות וכו' ונשאל: מה הגרף אומר לי על איך שהמשקיעים מרגישים?

במקביל ניתן לתרגל טיפוח אמפטיה להנהלות על מנת לקרוא "מעל השורות" של המסרים שהיא מעבירה.

אינטואיציה 

בניגוד למה שאולי לימדו אתכם בחוג למימון, לאינטואיציה חשיבות רבה להצלחתו של המשקיע. אינטואיציה היא רגש העולה מזיהוי תבניות, מחזוריות ושילוב שלהם. מבוססת על ניסיון רב. אינטואיציה מאפשרת קבה"ח מהירות. ניתן להתחיל באינטואיציה ואז לבחון אותה בתהליך לוגי. באינטואיציה ניתן להיעזר למציאת הזדמנויות השקעה חדשות ולזיהוי סכנות.

איך מפתחים אינטואיציה?

ניסיון הכרחי (10000 שעות…) אבל לא מספיק.

ניתוח החלטות מהעבר ולימוד מה ניתן היה לשנות או מה ניתן לשפר בשביל להגיע לתוצאה טובה יותר.

זיהוי והכרת התבניות שמובילות להצלחה.

מודעות על והתמרת התודעה

כמו על השרירים במכון הכושר, גם על התודעה ניתן לעבוד. מה זו תודעה, האם זה תת מודע, מי זה המשקיע שקוראים לו אני, איך מתקבלת החלטה ושאלות רבות אחרות מעסיקות אותנו ברובד הזה. טכניקות ומיומנויות שונות כמו NLP (תכנות לשוני עצבי של תת המודע), לו ג'ונג (תרגול שמקורו בבודהיזם) ומודעות על ייקחו אתכם אל מחוזות המשקיע המודע ומעבר. יש עוד על מה לדבר.

אולי יעניין אתכם לקרוא גם על קורס השקעות ESG

המאמר נכתב על ידי זיו סגל

כותב חיצוני - להב פיתוח מנהלים

שותף ואסטרטג ההשקעות הראשי בחברת Green Ocean
המנתח הטכני וכותב הטור קניון המניות בעיתון "גלובס"