ניתוח טכני - הגרסה המהירה

זיו סגל - השקעות להב פיתוח מנהלים

רוצה לחזק ולדרבן את תיק ההשקעות שלך? שמעת על ניתוח טכני ונראה לך מסובך? להלן הגרסה המהירה

 

ניתוח טכני הוא שיטה לניתוח תנועת שערים היסטורית וזיהוי תבניות שחוזרות על עצמן על הגרפים של ניירות ערך מתוך כוונה לחזות תנועת מחירים עתידית. פעמים רבות, המנתח הטכני נקרא צ'רטיסט. ניתוח טכני מתאים לכל נייר ערך ולכל מטבע שנסחרים בבורסה, פיזית או מקוונת, שהמחיר שלו מושפע מהיחס שבין ביקוש להיצע.

בעבר, נהגו לחלק את עולם המשקיעים לטכנאים ופנדמנטאליסטים. הטכנאים הסתכלו על גרפים, הפנדמנטאליסטים הסתכלו על שווי. מחלוקת עמוקה שררה בינהם והמחשבה שהם יוכלו לעבוד יחדיו נראתה מופרכת לשני הצדדים. בשנים האחרונות, על רקע התפתחות התחומים של המימון ההתנהגותי  והחשיבה הקונספטואלית, התברר לכולם שהניתוח הטכני כבר היה שם לפני עשרות ומאות שנים. ניתוח גרפים ותבניות הוא עניין קונספטואלי ומתן הדגש על התנהגות המון המשקיעים וניתוח ההתנהגות הזו הם למעשה השורשים של המימון ההתנהגותי. כך, הפך הניתוח הטכני עם השורשים העמוקים להיום אופנתי ורענן.

הניתוח הטכני נעשה במסגרות זמן שונות, מניתוח רב שנתי, דרך ניתוח למשקיעים וסוחרים לטווח הארוך, ניתוח טכני לסוחרי סווינג (כמה ימים) וניתוח טכני לטווח הקצר עבור סוחרי יום (פותחים וסוגרים פוזיציות במהלך יום המסחר ו"הולכים הביתה" ללא כל פוזיציה). לא משנה מה המטרה הסופית, הליך הניתוח הטכני צריך להתבצע מרמת ניתוח התמונה הכוללת ארוכת הטווח עד לרזולוציה שמתאימה לצרכים של הסוחר/משקיע. כל אחד עוצר בתהליך ה"זום אין" ברזולוציה שמתאימה לו. במאמר זה נציג מודל ניתוח טכני למשקיעים לטווח ארוך שלא מעוניינים להיאבק על כל סנט בטווח הקצר אבל כן מעוניינים להרוויח תשואה גבוהה יותר על כספם לאורך זמן.

בנוסף לגרפים של השערים, משתמש המנתח הטכני בנתונים נוספים כמו נפח המסחר, אינדיקטורים טכניים ומידע פיננסי נוסף המגיע מזירות המסחר השונות.

 

ניתוח טכני ב-60 דקות ביום

בואו נדבר על תיק מניות הנסחרות בוול סטריט הכולל 30 מניות (המספר המינימאלי המומלץ לתיק מניות. פחות מזה עדיף תיק ETFs משיקולי פיזור ובמקרה הזה תהליך העבודה יהיה קצר יותר). המטרה: תיק מפוזר הכולל 30 מניות שישיג תשואה גבוהה יותר ממדד ייחוס (בנצ'מרק) ותשואה גבוה אבסולוטית. איך עושים זאת?

שלב 1: בדיקת מצב השוק

כאשר השוק במגמת עליה, רוב המניות עולות. תפקידנו אז יהיה לזהות את אלו שעולות הכי מהר. כאשר השוק במגמת ירידה, רוב המניות יורדות. במקרה כזה ניתן לצאת מהשוק ולהמתין, לבצע עסקאות שורט (לווים מניה, מוכרים אותה ומקווים לקנות אותה בזול יותר בעתיד, לפני מועד ההחזרה. זהו הליך שגרתי במסחר בארה"ב המאפשר להרוויח מירידת שערי מניות) או להתאמץ יותר למצוא את המניות שבכ"ז עולות (דורש  יותר מ-60 דקות ביום). את בדיקת מצב השוק נעשה על אחד ממדדי השוק המובילים. בארה"ב נבדוק את ה-S&P500. ניתן גם לבחון שלושה מדדים (S&P500, נאסד"ק ומדד הדאו-תחבורה) לקבלת תמונה מהימנה יותר.

הכלי הטכני הפשוט ביותר להגדרת מגמה הוא ממוצע נע. נשתמש בו לכל אורך תהליך העבודה שיוצג כאן.

ממוצע נע הוא קו המשורטט על תרשים נייר הערך ומציג את ערכם הממוצע של השערים (לעיתים מחושב גם על אינדיקטורים טכניים) בחלון זמן נתון. המילה נע נובעת מעובדה שחלון הזמן של הנתונים אותם ממצעים נע קדימה בכל יום מסחר.

הממוצע הנע שייך למשפחת האינדיקטורים הטכניים עוקבי המגמה (מסייעים לעקוב אחרי המגמה ומאותתים על שינוי מגמה מעט אחרי שכבר התרחש). לממוצע הנע שני תפקידים:

* לעקוב אחר המגמה והתפתחותה.

* לאותת בעת שהמגמה הסתיימה ומתחילה מגמה חדשה.

מעצם היות הממוצע הנע אינדיקטור עוקב מגמה הוא אינו מנבא שינוי במגמה אלא מעיד  עליו רק לאחר התרחשותו. מידת ההשהיה של האיתות בדבר שינוי המגמה  תלויה בסוג הממוצע ובמספר הימים אותם ממצעים. ככל שהממוצע קצר יותר ומתחשב יותר בימי המסחר האחרונים הפיגור אחר מהלכי השוק קטן יותר.

מספר הימים עליהם יחושב הממוצע הנע הוא אולי המכריע ביותר בהשפעתו על תקפות הממוצע ויעילות השימוש בו. למרות שרבים החושבים שקים מספר ימים אופטימאלי, בפועל מספר הימים צריך להיקבע כך שהוא יתאים למחזוריות מחיר המניה/המדד/נייר ערך.

לצורך עבודה על פי המודל המהיר המוצע במאמר זה ניתן לבחור בין ממוצע נע ל-21, 89, 150 או 200 יום.

את תהליך העבודה נמשיך מכאן בהנחה שה-S&P500 במגמת עליה (מעל ממוצע נע שבחרנו). אותו תהליך אבל עם משמעות הפוכה נבצע כאשר השוק במגמת ירידה.

שלב 2: מציאת הסקטורים החזקים

ה-S&P500 כולל עשרה סקטורים מרכזיים שאת המגמה שלהם ניתן לנתח באמצעות ניתוח הגרפים של ה-ETFs המייצגות אותם:

טכנולוגיה-XLK, פיננסים-XLF, בריאות-XLV, תעשיה-XLI, אנרגיה-XLE, צרכנות קבועה-XLP, צרכנות מחזורית-XLY, חומרי גלם-XLB, תשתיות ציבוריות-XLU, תקשורת-IYZ.

לא כולם נמצאים במגמת עליה בכל זמן ובכל מקרה, נרצה לבחור רק את אלו שחזקים יותר מהמדד (עולים מהר יותר וחזק יותר בתקופה הרלבנטית). איך עושים זאת? תכירו את מדד העוצמה ההשוואתי:

מדד העוצמה ההשוואתי (RS) הוא חשוב ופשוט כאחד. הוא מחושב על ידי חלוקת שער נייר ערך אחד בשער של נייר ערך שני. כאשר האינדיקטור עולה, נייר הערך שבמונה חזק יותר. כאשר האינדיקטור יורד, נייר הערך שבמכנה חזק יותר. צריך לזכור שהאינדיקטור, כשמו כן הוא: השוואתי. עליה שלו אינה אומרת בהכרח שנייר הערך שבמונה עולה. המשמעות היא שהוא עולה יותר בימים של עליה ויורד פחות בימים של ירידה.

נרצה להשקיע בסקטורים שמדד העוצמה ההשוואתי שלהם (מול ה-S&P500) נמצא במגמת עליה. מי שרוצה, יכול לחזור שלב אחורה ולבדוק איזה ממדדי וול סטריט הכי חזק (ולהשוות אליו לצורך שיפור התיק) או האם יש מדדים במדינות אחרות החזקים יותר מה-S&P500.  כן אפשר לעצור בשלב זה ולבנות תיק המבוסס על כמה ETFs של סקטורים חזקים הנמצאים במגמת עליה בשוק שנמצא במגמת עליה. מי שמסתפק בשלב הסקטורים-ETFs, מטעמי חוסר זמן או מטעמי פיזור של תיק קטן יחסית, יכול לעשות עוד חצי צעד ולבחון מספר ETFs של ענפים המתפצלים מתוך הסקטור. למשל, כאשר מדברים על אנרגיה ישנן חברות הנפט הגדולות, ישנן חברות קידוח, ישנן חברות חיפושי נפט וכו' והן מיוצגות על ידי ענפים שונים בהם ניתן להשקיע באמצעות ETFs. אפשר גם לחשוב על אנרגיה ירוקה באותו הקשר.

שלב 3: מציאת המניות החזקות

זהו השלב שכמות  העבודה בו עולה משמעותית ולכן נדרשת הגדרת גבולות. תמיד יהיו מניות יותר טובות מאלו שהשקענו בהן כמו שתמיד יהיה עוד כסף שיכולנו להרוויח, עוד לקוח שיכולנו לפגוש ועוד משהו שיכולנו לפתח בעסק. איך מוצאים מניות בהליך יעיל, שפוי אבל בכ"ז ממוקד רווח?

אפשרות אחת, עבור מי שאין לא מקורות לרעיונות השקעה, היא לקחת מכל ETF של סקטור את רשימת המניות הכלולות בו ולהוציא מתוכה את 10 המניות שמשקלן ב-ETF הוא הגבוה ביותר (משקלן של הללו מהווה בדרך כלל יותר מ-50% מה-ETF). כך נקבל למעשה רשימה התחלתית של 10 מניות. אם החלטנו להשקיע באנרגיה למשל, נבדוק באיזה מניות ה-RS שלהן עולה בהשוואה ל-XLE, ה-ETF של האנרגיה. כך נאתר מניות חזקות בסקטור חזק ונאיץ את התיק. מי שרוצה, יכול לבחון גם מניות מהעשירה השנייה.

אפשרות שנייה היא לאגור רעיונות השקעה על בסיס כלכלי על ידי קריאת עיתונים ואתרים רלבנטיים, למיין אותם לפי הסקטורים, לתחזק את הרשימות ולבחור מתוכן כשסקטור נקרא לדגל. ומה עושים כאשר יש עודף מניות, ביחס למספר המבוקש לתיק, שחזקות מהסקטור?  מחשבים RS בין זוגות של מניות ובוחרים את החזקות ביותר.

שלב 4: סגירת פוזיציות

אחרי שיש לנו תיק מפוזר, צריך לעבוד בשני ערוצים. האחד הוא התהליך שהצגנו פה לאיתור מועמדות לכניסה לתיק. השני הוא איתור מועמדות ליציאה והוצאתן מהתיק. מניות יצאו מהתיק כשהן אינן עונות לקריטריון הכניסה לתיק (למרות ההתנהגות הרווחת של משקיעים, אין הבדל בין מניה שכבר השקענו בה למניה שחשבנו להשקיע בה. מי שלא עונה על קריטריון ההשקעה, אין טעם להחזיק אותה) או כאשר התרחש לגביהן אירוע טכני נקודתי שנותן סימן מכר (חציה של ממוצע נע למטה במודל המוצע כאן) או כאשר יש מניה טובה יותר מאותו הסקטור. ביחס לאפשרות האחרונה, למרות שאנחנו רוצים להאיץ ולדרבן את התיק, כדאי להיות מעט סבלניים בשביל לא להיגרר לפעילות יתר.

 

זיו סגל

מרצה בתכניות ברישום פתוח בלהב 
שותף ואסטרטג ההשקעות הראשי בחברת Green Ocean
המנתח הטכני וכותב הטור קניון המניות בעיתון "גלובס"

להב חוגגת 50
מסלול ניהול עסקי בכיר