רשות התקשוב הממשלתי: 5 עובדות שיפתיעו אתכם

רשות התקשוב הממשלתי: 5 עובדות שיפתיעו אתכם

ההכרזה על "ישראל דיגיטלית" היא אחת הבשורות הטובות פה במזרח התיכון הסוער. אז איך הרשות החדשה מקדמת את העניין? עו"ד כנרת רצון-פיקובסקי עם 5 עובדות מפתיעות.

קיץ 2014 היה חם. רציתי להוציא נסח טאבו, לחדש את הדרכון ולרשום את הילדה לבית הספר החדש. לא כדאי לצאת בחום הזה, בטח יהיו תורים מייאשים בטאבו, והחניה בתל אביב. הו החניה. מאזינה לרדיו ושם נאמר כבדרך אגב שהקבינט החברתי-כלכלי התכנס כדי להחליט על עידוד הטמעת חדשנות בשירותים הציבוריים. אהה! זה מה שרציתי לשמוע – שמדינת ישראל תאפשר לי להפיק את כל המסמכים העלומים הללו, מהבית, מהמחשב, מהטלפון הנייד, עם מזגן, ובלי תורים.

"ישראל דיגיטלית" היא אחת ההחלטות הטובות שהתקבלו כאן: צמצום הנטל הבירוקרטי, כמו שקובעת החלטת הממשלה מספטמבר 2014, קידום מדיניות של ממשל פתוח, ושיפור השירות הממשלתי לציבור. שזה אני. ואתם.

כדי להגשים מטרות אלו, הקימה הממשלה רשות חדשה, ששמה "רשות התקשוב הממשלתי" (ולא "הממשלתית", לתשומת הלב), השייכת למשרד ראש הממשלה, והיא הרשות שאחראית להנחות את כל משרדי הממשלה בנושא של קשר דיגיטלי עם הציבור. זה כבר מציב אותנו בזירה העולמית כמדינה מתקדמת ונגישה.

אספנו עבורכם חמש עובדות מפתיעות אודות הרשות המעניינת הזו:

1. החזון של רשות התקשוב
כפי שהרשות מצהירה באתר, הרי שהיא אחראית הן על הנגשת ידע ושירותים לציבור, והן על קידום מאמצי ההגנה על תשתיות ומערכות המידע. וזה אומר שמירה על כל המידע העצום המצטבר בקרב גורמים ממשלתיים: החל מפרטי הכניסות והיציאות שלנו מהארץ, וכלה בתשלומי הביטוח הלאומי והקנסות ששילמתי למשטרה.  החזון של הרשות נגזר מתפקידיה, וזה לשונו: "ממשלה אחת, המציבה את האזרח במרכז, פועלת בשקיפות וביעילות, מקדמת חדשנות ורותמת טכנולוגיות לשירות הציבור". וזה אומר שיום אחד, אולי אפילו השנה, אצליח לברר במחשב ואפילו בטלפון החכם שלי, ובקלות רבה, מה קורה עם מס הרכישה ששילמתי. או שטרם שילמתי?  

2. שלוש יחידות ברשות
הרשות פועלת תחת משרד ראש הממשלה, מה שמקנה לה חשיבות ייחודית, ויכולת לבצע פעולות מרוכזות מול שאר משרדי הממשלה. את הרשות מרכיבות שלוש יחידות: האחת, יחידה שנקראת ממשל זמין. השניה, היחידה שיפור השירות הממשלתי לציבור. השלישית, יה"ב – היחידה להגנת הסייבר בממשלה. כל אלה, פועלות תחת ניהולו של יאיר פראנק, ראש הרשות, הזוכה להערכה רבה.

3. עוד קצת על סייבר
כל המידע האדיר הזה אודותינו, צריך להישמר איפשהו. במאגרים פיזיים או בענן. ברור שהמידע חייב להיות סודי ושלם, זמין ושריד. וזה אומר שצריך לשמור עליו בהיבט הפיזי וגם בהיבט הטכנולוגי. רמות האיומים והסכנות של פריצה למערכות מידע כל הזמן מתגברות: גניבת זהויות, גניבת מידע, שימוש ידע, דליפה, וצרות מפחידות אחרות. כאן נכנס עולם הסייבר: תפקידה של הרשות במסגרת יה"ב הוא לפעול לקידום הנושא של אבטחת המידע והגנת הסייבר באמצעות הנחיות, בקרה ואכיפה. מעניין לציין שעל אף שיחידת יה"ב שייכת לרשות התקשוב, הרי שהיא מקבלת בפועל הנחיות מקצועיות ממערך הסייבר הלאומי ופועלת בתיאום עם הרשות להגנת הפרטיות.

4. וכמה נתונים מספריים  
מעניין לעיין במספרים המעורבים בפעילות התקשוב: בשנת 2017 הוציאה הממשלה כ-3 מיליארד שקלים כדי לקדם את מטרות הרשות. הקף כוח האדם המעורב הוא כ-4,500 כש-20% מהם הנם עובדי מדינה והשאר נותנים שירותים. עד לסוף שנת 2017 ספרנו 529 מתוך 950 טפסים מקוונים באופן מלא. עדין ישנם טפסים שצריך להשלים בפגישה אישית או... הקשיבו טוב: פקס! המכשיר העתיק הזה עדין בועט וחי, מי היה מאמין. אבל, ופה נקודה לאופטימיות: יותר ויותר שירותים הונגשו בשנת 2018. וזה מתרחב. וזה טוב. כיום מוצבות כ-260 עמדות לשירות עצמי, כגון הנפקת ספח לתעודת הזהות, ואישורים בנושא ביטוח לאומי. כ-1.2 מיליון פעולות בוצעו באמצעות עמדות אלו. קיימת אפילו עמדה בנתניה למגזר החרדי, וחלק מהשירותים תורגמו גם לשפה הערבית.הרשות המתוקשבת ביותר היא משרד ראש הממשלה. והרשות הפחות מתוקשבת, היא, איך לומר זאת בעדינות: בתי הדין הרבנים. והשירות המטאורולוגי. שלא תגידו שלא הפתענו אתכם.

5. לאן הולכים מכאן?  
רשות התקשוב הממשלתית היא גוף צעיר ועדין סימפטי. שיתוף הפעולה עם הרשויות הממשלתיות נחשב למוצלח. בשנים הקרובות נראה איך מתמודדת הרשות עם הדרישה לשקיפות מול רשות המסים, משרד המשפטים ומשרד העבודה והרווחה. בוודאי נראה גידול משמעותי במספר העובדים בתחום התיקשוב ובעקבות כך הגדלת התקציב של הרשות. על אף הגדלת העלויות, צריך לזכור: כל הנגשת מידע ושירותים, מוזיל באופן מיידי עלויות של העסקת פקידים, תחזוקת משרדים, וגם הדפסת נייר מיותר. כל שירות חדש שייפתח לציבור – החל מרשות מקרקעי ישראל וכלה במשרד החינוך – יחסוך מיליוני שקלים לממשלה ויקל עלינו. רק שלא ישכחו בדרך את האוכלוסיות שהנגישות שלהן למידע בעייתית. שלא יהפוך הגולם הגדול לשליט וחזות הכל.

הכותבת הינה מרצה בכירה בקורס דירקטורים ונושאי משרה בכירים בלהב.

ידיעון 2018-19