טראמפ, רובוטים וטרנספורמציה דיגיטלית – כיצד מתמודדים עם העולם המשוגע בו אנו חיים?

כיצד מתמודדים עם העולם המשוגע בו אנו חיים?

הגלובליזציה והמגמות והתהליכים המאפיינים אותה משפיעים בצורה ניכרת על חיינו. החל מהבחירות בארצות הברית וכלה במכוניות אוטונומיות שאט אט עולות על כבישים ברחבי העולם, סביר להניח שבצורה זו או אחרת הם יגעו לכולנו. לכן השאלה הראשונה שנשאלת היא מה עלינו לעשות על מנת לא להישאר מאחור?

לא משנה איך מסובבים את זה, 2016 הייתה שנה רוויית אירועים בעלי חשיבות גלובלית שאת השפעותיהם בטווח הקצר והארוך נזכה להעריך רק בשנים הבאות. הברקזיט, שערוריות פוליטיות בכלכלות מובילות כגון ברזיל ודרום קוריאה, ההפיכה הכושלת בטורקיה, המעורבות ההולכת וגוברת של רוסיה במזרח אירופה, אסיה והמזרח התיכון וכמובן הבחירות לנשיאות ארה"ב היו אירועים שהשפיעו וימשיכו להשפיע על החברה האנושית בכללותה.

מספיק מילים נכתבו ועוד ייכתבו על ההשלכות הפוליטיות, החברתיות והכלכליות של אירועים אלה, אבל אחד הדברים הבולטים שנמצאים בבסיסם של המאורעות הללו ומקבל קדימות בעת הנוכחית הינו הוויכוח הניטש בין המצדדים בגלובליזציה והעמקת הקשרים הכלכליים והחברתיים בין בני האדם ברחבי כל העולם לבין התומכים במדיניות מסוגרת ומתכנסת והעדפת אזרחי מדינת הלאום על פני כל השאר, או אם לפשט זאת – "אמריקה תחילה" של נשיא ארה"ב החדש דונלד טראמפ אל מול השותפות הטראנס-פסיפית שתכנן וקידם קודמו בתפקיד.

אחת התופעות שתרמו מאוד לעלייתו לשלטון של טראמפ וכבר נותחו מכל עבר, הינה התמיכה הרבה לה הוא זכה ב-"חגורת החלודה", אותו אזור בארה"ב המשתרע מהחוף המזרחי ועד למערב התיכון שהיווה בעבר את ליבה הפועם של התעשייה הכבדה האמריקאית, אך תופעות גלובליות כגון רכישת מפעלים על ידי תאגידים זרים, מיקור חוץ של משרות בתעשייה והוצאתן מהשוק האמריקאי ואוטומציה הולכת וגוברת כתוצאה מההתפתחות הטכנולוגית הובילו לדעיכתו הכלכלית והחברתית וגרמו לשיעורים הולכים וגואים של אבטלה, הגירה שלילית ובליה עירונית באזור. אין זה מפתיע, אם כן, שהאמריקאי הממוצע מחגורת החלודה שאיבד את פרנסתו לטובת מקבילו מהודו או לחלופין לטובת מכונה חדשה וחזה בעירו האהובה מתרוקנת וגוועת, שם את מבטחו במועמד שהבטיח להחזיר את אמריקה לגדולתה, בין היתר באמצעות קידום מדיניות כלכלית מסוגרת, הגבלת והטלת חסמים על סחר בינלאומי ויצירת המוני משרות חדשות באזור.

תופעה דומה מאוד, אם לא זהה, התרחשה גם בבריטניה בעשורים האחרונים, במסגרתה אזרחים בריטים משכבות סוציו-אקונומיות חלשות יחסית נפגעו כתוצאה ממדיניות הגבולות הפתוחים של האיחוד האירופי, אשר הובילה לגלי הגירה גדולים למדינה ואיוש משרות הדורשות מיומנויות בסיסיות ומתוגמלות בשכר נמוך על ידי המהגרים על חשבון אותם האזרחים. תהליך זה, בין היתר, הוביל לכך שהציבור הבריטי העדיף ברובו את עזיבת האיחוד על פני הישארות בו במשאל העם שנערך במדינה ביוני 2016. הברקזיט ובחירתו של טראמפ הינן שתי דוגמאות מייצגות מבין רבות אחרות המעידות על ההשפעה המכרעת של תנועה גוברת של בני אדם והון ממקום למקום ברחבי העולם על המציאות בה אנו חיים. בצירוף הטכנולוגיה, שחשיבותה עבור חייהם של בני אדם רק הולכת וגדלה, אנו עדים למאפיינים המרכזיים של עידן הגלובליזציה הנוכחי השורר בעולמנו.

הגלובליזציה איננה תופעה חדשה. ישנם חוקרים הגורסים כי היא הייתה קיימת משחר ההיסטוריה, אחרים טוענים כי היא החלה בעידן התגליות במאה ה-15 ונוספים מייחסים את ההתחלה שלה לפרוץ המהפכה התעשייתית. גם ממדי ההשפעה שלה מהווים נושא עליו ניטש ויכוח בקרב מומחים. כך או אחרת, גם מי שממעיט בחשיבותה או טוען כי מדובר בתופעה חדשה יחסית, לא יכול להתעלם מכך שהיא שרירה וקיימת ומתווה את הדרך בה העולם מתנהל בימינו. על כן, השאלה שנשאלת היא מהי השפעתה על חייו של כל אחד מאיתנו מעבר לאירועים המונומנטליים שהוזכרו קודם לכן?

חשבו למשל על נהג מונית שקיימת לגביו סבירות יחסית גבוהה של איבוד מקום העבודה כתוצאה מתחילת השימוש ברכבים אוטונומיים ברחבי העולם. אם עד לפני מספר שנים היה מדובר עדיין במדע בדיוני, הרי שהיום מדובר בתסריט ריאליסטי לחלוטין המבוסס על תחזיות החברות אשר מפתחות ומייצרות את הרכבים הללו, מדיניות ממשלתית ומוניציפלית בנושא אשר מתחילה להתהוות במקומות שונים ברחבי הגלובוס, מודלים אמפיריים של חוקרים בתחום חיזוי העתיד והניסיון שצברנו עד כה בכל הנוגע לפיתוח טכנולוגיות וחדירתן לשוק. וזו רק דוגמא אחת מני רבות כמובן, נושא האוטומציה והשפעתה על שוק העבודה מהווה דיון בפני עצמו בתוך מכלול הנושאים הקשורים לגלובליזציה ולהתפתחות הטכנולוגית.

קלאוס שוואב, המייסד ויו"ר ההנהלה של הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, הצהיר כבר בתחילתה של 2016 כי האנושות נמצאת במהלכה של מהפכה תעשייתית רביעית. בעוד שהמהפכה התעשייתית הראשונה עשתה שימוש בכוח הקיטור לטובת מיכון הייצור, השנייה הגבירה את הייצור ההמוני באמצעות שימוש בחשמל והשלישית שדרגה את האוטומציה של הייצור בעזרת אלקטרוניקה וטכנולוגיות מידע, המהפכה הנוכחית מתאפיינת בטכנולוגיה המתפתחת בקצב אקספוננציאלי ועתידה לשנות מן הקצה אל הקצה את הצורה בה בני אדם חיים, עובדים ומתקשרים זה עם זה.

שינויים והתפתחויות אלו לא פסחו מעל הראשים של קברניטי העולם העסקי אשר הבינו כי חברות לא יתקיימו לאורך זמן במהפכה הנוכחית אם לא ישכילו להתאים את עצמם אליה. כך הגיח לעולם תפקיד מנהל הדיגיטל או ה-Chief Digital Officer (CDO). המשימה העיקרית העומדת לנגד עיניהם של מנהלים אלו הינה התאמת העסק לעידן הדיגיטלי באמצעות הפוטנציאל הגלום בטכנולוגיות מקוונות. בהרבה מקרים אותם מנהלים נדרשים ללוות את החברה בתהליך טרנספורמציה מלא או כמעט מלא מעסק אנלוגי לעסק דיגיטלי. עם זאת, היות ומדובר בתפקיד אסטרטגי במהותו, לא פעם מתמנים לתפקיד הזה מנהלים מנוסים שלאו דווקא מגיעים מעולמות הטכנולוגיה והדיגיטל.

דוגמא לתהליך מוצלח מאוד של טרנספורמציה דיגיטלית ניתן לראות במקרה של חברת נספרסו. מטרת העל של החברה הייתה זהה מאז ומתמיד – לספק ללקוחות את חוויית הקפה המושלמת. מה שהשתנה לאורך השנים הוא שילוב של טכנולוגיה המאפשר התמקדות גדולה יותר בהיבט ההתנסות במוצריה של החברה. נספרסו מתחזקת כיום מערכת מודרנית מבוססת ענן לניהול לקוחות. פלטפורמה חדשנית זו מסוגלת להתמודד עם מחזור הקנייה כולו, בעזרתה החברה מושכת מידע על לקוחותיה ממקורות חיצוניים כגון רשתות חברתיות ויכולה לתקשר עם כל לקוח באופן אישי בצורה המותאמת באופן ספציפי אליו. תהליך הדיגיטציה שעברה נספרסו הוכח כיוצר ערך רב – החברה חדרה לשווקים חדשים, שיפרה והגדילה את אימוץ מוצריה על ידי לקוחות חדשים, המכירות שלה עלו ותהליכים עסקיים הפכו להרבה יותר מהירים מבעבר הודות ליכולות החדשות של המערכת.

בארץ המצב מעט שונה. כמו שקורה לעיתים, שינויים שמתרחשים במקומות אחרים בעולם מחלחלים אלינו באיטיות. בישראל המושג "מנהל דיגיטל" עדיין מתקשר בעיקר למי שעובד בעולמות השיווק הדיגיטלי ולאו דווקא מתייחס למובן הטכנולוגי הרחב יותר. מצד שני, היות ומדובר בתהליכים גלובליים שאינם תלויים במיקום גיאוגרפי, סביר להניח שבעתיד הנראה לעין נזכה לראות יותר ויותר מנהלי דיגיטל אינטגרטיביים גם כאן.

עם זאת, ניתן לתת את המערכת הבנקאית בארץ, בעיקר את בנק הפועלים ובנק לאומי, כדוגמא לתעשייה מסורתית  שעברה ועודנה עוברת תהליך של טרנספורמציה דיגיטלית. שני הבנקים שהוזכרו כבר מפעילים מזה כמה שנים שירותי בנקאות בסיסיים דרך האינטרנט ללא עמלות עו"ש. בנק לאומי מאפשר ללקוחותיו הפקדת שיקים ישירות מהטלפון החכם באמצעות האפליקציה הייעודית שלו, בנק הפועלים החל לפתוח סניפים לא מאוישים בהם הלקוחות מבצעים את הפעולות הבנקאיות בחשבונם ללא עזרת פקידים והיד עוד נטויה. מגמה זו לא עוברת כמובן ללא ביקורת, בעיקר מצד הלקוחות שמתקשים לאמץ את הטכנולוגיות החדשות. בעולם בו קיימים בנקים וירטואליים לחלוטין כבר כמעט עשור, יותר ויותר מהתנועות הפיננסיות נעשות באמצעים טכנולוגיים ללא תיווך אנושי, סביר להניח ששני הבנקים שהוזכרו נמצאים בצד הנכון של תהליכי השוק.

לסיכומו של עניין, האירועים המכוננים של 2016 וההתפתחות הטכנולוגית הנוכחית הינם רק סנונית ראשונה על רצף הרבה יותר גדול של תהליכים גלובליים שהשפיעו, משפיעים וישפיעו על החיים של כולנו. אם אתם לא רוצים להישאר מאחור, כמו אותו אזרח אמריקאי ממוצע מחגורת החלודה, אתם צריכים ללמוד להתאים את עצמכם לעידן המידע והמהפכה התעשייתית הרביעית שהוא מביא איתו. מינוי של מנהל דיגיטל בארגון שלכם או אפילו הפיכה שלכם לאחד כזה יכולים להוות צעד ראשון בכיוון.

 

למידע נוסף על תכנית טרנספורמציה דיגיטלית: יצירת ערך אסטרטגי מחדשנות טכנולוגית לחצו כאן