"אזרחות של חברה רב-לאומית" ומדוע היא חשובה לכלכלת ישראל?

"אזרחות של חברה רב-לאומית" ומדוע היא חשובה לכלכלת ישראל?

בין מדינת הלאום וחברות רב לאומיות (חר"ל) הפועלות בתחומה קיימים יחסי גומלין אינטנסיביים הכוללים ניגודי אינטרסים מצד אחד ואינטרסים משלימים מצד שני. החר"ל נהנית ממעמד חזק יחסית למדינה וזאת עקב האיום (בדרך כלל -מרומז) שהחר"ל תעביר את פעילותה למדינה אחרת, אם מדיניות הממשלה לא תיראה לה. מקובל שהיתרונות הנובעים מהפעילות של חר"ל עולים על חסרונותיו ואכן אנו עדים להרחבה משמעותית של החלק היחסי של החר"ל בפעילות הכלכלית בעולם, כולל בכלכלות המכונות "מתעוררות". שאלת ה"אזרחות" של החר"ל עולה בהקשר של קביעת ההעדפה של המדינה: האם יש להעדיף חברות רב לאומיות זרות או מקומיות? לשון אחרת, האם יש אינטרס ציבורי בהעדפת מעמד של מדינה מארחת (host country) או של מדינת בית (home country)?

פורמאלית, המושג של אזרחות או לאומיות אינו רלבנטי כאשר מדובר בתאגיד עסקי, בין אם מקומי ובין אם רב-לאומי. הכתובת של המשרד הראשי, הבורסה בה נסחרות המניות, מיקום פעילות הייצור או המו"פ, לכל אלה יש משמעות כלכלית או עסקית, אך אין בהם כדי להצביע על האזרחות של החברה. ואף על פי כן , קובעים החוקרים ג'ונס ואברהמס שזהותה הלאומית של החר"ל מוכרת ואין לגביה בדרך כלל ספקות[1]. בקונטקסט הישראלי למשל, מקובל ש"אינטל" היא חברה אמריקנית וש"טבע" הינה חברה ישראלית. לעומת זאת, קובע ה"אקונומיסט" כי העובדה שלחברת "נוקיה" מונה לאחרונה מנכ"ל אמריקני שהעביר פונקציות מנהליות מסוימות של החברה לארצות הברית, מעמידה בספק את עתידה של נוקיה כחברה פינית[2].

ראוי לקבוע את אזרחות החברה על פי המיקום הגיאוגרפי של מקבלי ההחלטות האסטרטגיות בה, המקום בו מתקבלות ההחלטות האסטרטגיות של החברה. שכן החלטות אסטרטגיות הן לרוב תלויות מיקום: פיתוח מוצר חדש או עסק חדש, שינוי מקום של מוצר או של עסק קיים, רכישות, בריתות מיזוגים וקואליציות. כל אלה הן החלטות ניהוליות אסטרטגיות המושפעות מהמיקום הגיאוגרפי בו הן התקבלו. החלטות אסטרטגיות אינן מתקבלות על ידי מנהל בודד, בכיר ככל שיהיה, אלא על ידי צוות ניהולי בכיר המורכב ממנהלים בעלי תרבות ניהולית המבוססת על היכרות אישית וניסיון משותף. למרות ההתקדמות הטכנולוגית, המקצרת מרחקים ומוזילה את עלויות התקשורת, תקשורת אלקטרונית מתקדמת איננה תחליף. גם כאשר היא זמינה, לקשר של פנים אל פנים.

כאשר צוות מקבלי ההחלטות האסטרטגיות ממוקם בישראל, עובדה זו תשפיע על ההחלטות האסטרטגיות הניהוליות שלו. נטיית הצוות תהיה להעניק "זכות סירוב ראשונה" לאלטרנטיבה ישראלית כאשר מדובר במיקום של פעילות חדשה, שדרוג של פעילות קיימת, הקצאת משאבים כספיים או אפילו הקצאת זמן של מנהל בכיר. יתר על כן, כאשר מערכת ההחלטות מתבססת על מספר משתנים, כאשר המשתנים קשים להגדרה ולמדידה וכאשר רמת הסיכון הכרוכה בהחלטה על חלופה מסוימת גבוהה, גוברת רמת החשיבות של המרחק שבין מקבלי ההחלטות לבין האובייקט נשוא ההחלטה. לכן, ל"אזרחות" של חברה רב-לאומית יש חשיבות, במיוחד בעידן בו עסקאות של למכירת חברות ישראליות לתאגידים זרים מתפרסמות חדשות לבקרים.

ממשלות ישראל לדורותיהן נקטו במדיניות שהעדיפה השקעות ישירות של חברות זרות בישראל על פני השקעות ישירות של חברות ישראליות בחוץ לארץ. מדיניות זו התבססה על תיאוריות כלכליות מיושנות שקבעו כי ככלל השקעות זרות במשק תורמות לו מטבע זר, טכנולוגיות ושיטות ניהול חדישות בעוד שהשקעות ישירות בחו"ל כרוכות באובדן מטבע זר ויכולות ניהוליות. פינחס ספיר, בהיותו שר האוצר, סרב לאשר רכישת חברת ברום איטלקית בשנות השבעים המוקדמות, בטענה כי חובתו היא להתמקד בפיתוח כלכלת ישראל ולא בפיתוח כלכלת איטליה. הוא לא הבין שרכישת מפעל ברום במדינה החברה בשוק האירופי המשותף, תסייע בצמצום החסמים המוצבים בדרכו של יצוא ענף הברום הישראלי.

לאחרונה התבשרנו על מכירת חברת מכתשים אגן, חברה רב-לאומית ישראלית בענף מוצרי ההדברה החקלאית, לחברה ממלכתית סינית. ראש ממשלת ישראל טרח לברך את הבעלים על כושר ניהול המשא ומתן שהפגין מול הקונים. יש להניח שהעסקה הייתה כדאית לחברת האחזקות IDB Holdings, בעלת המניות העיקרית של מכתשים אגן, אך ראוי היה לבדוק אם העסקה עלתה בקנה אחד עם האינטרס הציבורי. ראוי להוסיף שדווקא בארצות הברית, בה מקובלת ההבחנה בין האינטרס העסקי והממלכתי, פתח הנשיא אובמה את נאומו האחרון על "מצב האומה" באזכור העובדה שחברת ג'נרל מוטורס, חזרה להיות היצרן הגדול של מכוניות בעולם. הצהרה זו זכתה אותו בתשואות רמות מכל שומעיו. הבנה והכרה בחשיבות שמירת ה"אזרחות" הישראלית של חברות ותאגידים כחלק מהאינטרס הכלכלי הלאומי, תסייע לישראל לבסס את מעמדה הכלכלי בשווקים הגלובאליים.

 

1. Columbia FDI Perspectives on topical foreign direct investment issues by the Vale Columbia Center on Sustainable International Investment No. 57 January 23, 2012Editor-in-Chief: Karl P. Sauvant ( Karl.Sauvant@law.columbia.edu) Managing Editor: Jennifer Reimer ( FDIPerspectives@gmail.com) Seev Hirsch, Nation states and nationality of MNEs

2. Jones, J. and Abrahams, M. (2006) The Rise of Corporate Nationalism, Harvard Business Review, 84(10).

3. The Economist, February 12th, 2011, p. 63

 

פרופ' זאב הירש 

הפקולטה לניהול, מרצה בתכניות מותאמות ארגון בלהב

יום פתוח בלהב - בואו לבחור את הקורס המתאים לכם! 7.11.2017
להב חוגגת 50
מסלול ניהול עסקי בכיר